האתגר ההסברתי מעסיק את מקבלי ההחלטות בישראל כחלק בלתי נפרד מהמערכה הצבאית. על נקודות החולשה של ההסברה הישראלית שוחחנו עם ערן יומטוביאן, מנהל מרכז היזמות שרייבר לב-טק במרכז האקדמי לב שהוביל מפגש אנשי הייטק שנרתמו לאתגר ההסברה הישראלית בעת הזו.
יומטוביאן מספר כי בהאקתון שהוביל זוהו מספר קשיים שעלו בשיחות עם משרד החוץ ודובר צה"ל וגורמים נוספים שעוסקים בתחום ההסברה, כמו גם תוך כדי עבודה. אחד הקשיים הוא "חוסר בקול אחיד, מה שאפיין את הימים שלפני המלחמה. היו משרדי ממשלה שניסו לדברר את ישראל, אבל לא בקול אחיד. המלחמה גרמה לנו לדבר בקול אחיד מול העולם וזה יתרון גדול שצריך להעצים".
עוד הוא מציין את "הפער המספרי. אנחנו שמונה מיליון יהודים בישראל ועוד כמה בעולם, וזה זניח מול מיליארדי התומכים בצד השני, ובמשחק הזה אנחנו מפסידים. היתרון שלנו הוא השכל הישר".
על אתגר המסר האחיד, מה שקשה להציג במדינה דמוקרטית, אומר יומטוביאן כי "רבים עוסקים כעת בדוברות אבל לא יעסקו בתחום הזה אחרי תום המלחמה, אבל מי שיעסקו בדוברות אחרי יצטרכו להפיק את הלקחים מהניסיון ולהתמקד במכנה המשותף הרחב שמייצג אותנו בעולם, ויש לא מעט מזה". דוגמאות לכך הוא מוצא בסוגיית הפגיעה באזרחים, סוגיה שהעם כולו מלוכד סביבה וניתן להבהיר אותה לעולם שכן המציאות בה חמאס משגר טילים לעבר אוכלוסייה אזרחית יכולה ואמורה לקומם כל אדם. מנגד יש להבהיר עד כמה האויב מפיץ פייקים וכזבים אודות פגיעה אזרחית ישראלית.
על ההתמודדות מול תעשיית הפייקים והסרטונים המבושלים שמפיץ החמאס, אומר יומטוביאן כי גם חשיפתם היא חלק בלתי נפרד מהאתגר ההסברתי וכיום ישנן די הרבה פלטפורמות תקשורתיות המתבססות ועוסקות בחשיפת פייקים שכאלה. זיהוי נכון של אלמנטים שיכולים להיות ויראליים ולזכות בחשיפה יוכל להוביל לתוצאה המקווה, ובלבד שהדברים יתבצעו באופן איכותי וטוב.
להערכתו בעולם קיימת אוזן קשבת לחשיפת שקרים מסוג זה שכן איש אינו רוצה להיות מזוהה כמי שתומך בשקרים, כמו גם בפגיעה באזרחים. בסוגיות אלה ניתן וצריך להתמקד ו"את המחלוקות אפשר להשאיר בצד".
באשר להיותנו מיעוט בזירה הבינלאומית, אומר יומטוביאן כי בכוחנו גם כמעטים לרתום קשרים כלכליים ואחרים בעולם, ומשימה זו נתונה בידי הממשלה, אך גם בפן האזרחי והעסקי ניתן לפעול ולשם כך נדרש שימוש באמצעים טכנולוגיים שיכולים לסייע באתגר.
דוגמא לכך הוא מציג בטכנולוגיה שפותחה כחלק מהלקח לפיו בזירת הטיקטוק ישראל נמצאת פחות משום שהאפליקציה מזהה את התכנים שמגיעים מישראל ככאלה שקהלם אינו גדול. משום כך יש לתת את הדעת להעביר את המסרים לטיקטוק דרך פלטפורמות שאינן ישראליות.
בנוסף, מאחר והטיקטוק אוסר פרסום תכנים פוגעניים ניתן בטכנולוגיה החדשה להעביר סרטונים דרך מערכת שבוחנת בבינה מלאכותית את התוכן וממליצה מה ואם לתקן בתוכן הסרטון על מנת שהוא לא יורד. במקביל מאפשרת הטכנולוגיה גם לאתר סרטונים של הצד השני שבהם תכנים החורגים מכללי הקהילה וכך לקדם תלונות שיביאו ללהסרתם על ידי המערכת עצמה.