ברוך בן יגאל, אביו של סמ"ר עמית בן יגאל, ספד בריאיון הבוקר (רביעי) לרדיו 103FM למפקד גדוד 13 סא"ל תומר גרינברג שהיה מפקדו של בנו.
"אני מרגיש כאילו הודיעו לי שעמית נפל", אמר בן יגאל. "אתם לא מתארים לעצמכם איזו אבדה מדינת ישראל הפסידה. זה מפקד נערץ על המפקדים שלו, עמית העריץ אותו, אחרי הנפילה של עמית, תומר הקפיד להגיע לכל האירועים שלנו, הוא היה אצלנו בן בית, הוא הגיע כל חג. לפני שהוא קיבל את התפקיד הוא דיבר איתנו. היינו שם בשביל תומר והוא בשבילנו, אני בוכה על המפקד הנערץ. איזה מפקד הפסדנו".
בהמשך תיאר: "בשבת השחורה מיד הרמתי אליו טלפון, הוא כתב לי 'אני לא יוצא מפה עד שאני פורע את השטר הזה'. אני פשוט בוכה עליו. מבחינתי, איבדתי עוד ילד. כך אני מרגיש. תומר, שיידע כל עם ישראל, זה בחור משכמו ומעלה. תמיד הוא ראשון, לא משנה מה. איזה לילה שחור".
"כשתומר הגיע יחד איתי לבית העלמין, היית צריכה לראות את השיחות שלנו, איך הוא דיבר עם עמית. אני רק חושב על הילדה שלו הקטנה הזאת ארבל שהיא צריכה לגדול ללא אבא. מה קורה פה? איזה אסון. אבא שבשמיים תן לנו כוח לקבור את הילדים שלנו. אין לנו כוח לזה", זעק בן יגאל.
עוד סיפר: "הייתי ב־380 משפחות מאז השבת הארורה הזאת, מחבק אותן, בוכה איתן, זה גדול עליי. הנפילה של תומר גרינברג זה אסון גדול מאוד של מפקד מהמשובחים שלנו. האנושיות שלו, הרגישות שלו כלפינו כמשפחות שכולות. גם לפני הכניסה הוא אמר לי 'אני רוצה שתדע שאני נכנס והרוח של עמית איתי ביחד'. אני בוכה עליו, מי היה מאמין שמשפחתו של תומר גרינברג תצטרף למשפחת השכול? מי היה מאמין?"
"משהו מטורף קורה לנו. אנחנו כמשפחות שכולות, צמד המילים הארור הזה 'הותר לפרסום' הורג אותנו. כל בוקר כשאני שומע את המילים האלה, זה כל כך קשה, לא נתפס הדבר הזה. אני אהיה הדוד של ארבל. יש לי הכרת הטוב, אני אהיה שם ואני אחבק את המשפחה שלו, אני אבכה איתם. לא נישבר ולא ניפול כי זה מה שתומר ביקש ממני, 'ברוך אסור ליפול'. זה מחלחל וחלחל בי וזה מה שהחזיק אותי בתוך כל הסיפור שלי".
את דבריו סיים בכאב ואמר: "כשקרה לי האסון, כל חטיבת גולני עטפו אותי, כולם היו שם בשבילי, עכשיו אנחנו צריכים לקבור אותם, זה לא אמיתי. מה קורה פה? אנחנו קוברים יותר מדי ילדים. אני מתחנן בפני אבא שבשמיים תרחם על הילדים האלה, יש להם אבא ואימא, יש להם משפחות, יש להם אישה, יש לחלקם ילדים".