אילון לוי, דובר מערך ההסברה הלאומי לתקשורת הזרה, מספר בראיון לערוץ 7 על האתגר המורכב לאחר ביקור שקיים עם עיתונאים זרים ביישובי העוטף.
"כבר 68 ימים אני מדבר עם התקשורת הבינלאומית על הזוועות של השבעה באוקטובר, אבל שום דבר לא מכין אותך להגיע למקום ולראות את שרידי הבתים, להגיע לבית ולראות שכתוב על הדלת 'שרידי אדם על הספה'. אתה תופס את הראש ושואל מה קרה לאנשים האלה שנשאר מהם שרידי אדם, אפילו לא גופות".
מוסיף לוי ומתאר את תחושותיו: "אתה נחשף לזוועות ונופל לך אסימון. מתחברים דברים בראש. ידעתי שחמאס שרף אנשים בעודם בחיים, התעלל בגופות, אבל לא ידעתי שהם עשו זאת עם ג'ריקנים של דלק שהם הכניסו מעזה. כבר חודשיים מדברים על מצב הדלקים בעזה, בכל יום האו"ם אומר שמחר ייגמר הדלק ומחר יש עוד, ובשבעה באוקטובר הם נכנסו עם דלק כדי לשרוף גופות".
לוי מספר כי מהביקור חזר הישר לתוך מסיבת עיתונאים כאשר הוא חש בגופו מה קרה ולא רק יודע. ,זה נותן דחיפה כשאתה יודע על מה אנחנו נלחמים ולמה חייבים ללכת עד הסוף".
על קושי ההבנה בעולם למתרחש בישראל, אומר אילון לוי כי הוא נתקל בהגינות עיתונאית כאשר הוא נשאל שאלות הוגנות מעיתונאים שרוצים לדעת עובדות שמועברות במסיבות עיתונאים שמועברות בשידור חי מועברים הנתונים, ולא כל העולם נגדנו, כלשונו.
עם זאת, הוא מציין כי קיימים מגישים בתחנות תקשורת מרכזיות, ואלה מחזיקים בעמדות אנטישמיות מעוותות ועבורם ישראל תמיד תהיה אשמה והעובדות לא מטרידות אותם. דוגמא לכך הוא מוצא בשיחה שהייתה לו עם אחד המגישים כאשר הוא הביע תקווה שכעת התקשורת הזרה תקשיב למה שמספרים העזתים עצמם על החיים הקשים תחת שלטון החמאס, ועל כך הגיב המגיש כשטען שישראל אינה מאפשרת לעזתים להתקומם נגד חמאס כאשר היא מפוצצת את הרצועה.
"בסופו של דבר כבני אדםן אנחנו מספרים סיפורים בראש וכשאנחנו מקבלים נתונים ועובדות אנחנו מכניסים אותם לסיפורים שיש לנו בראש. המראיין מקובע בתפיסתו אבל לא אותו אני צריך לשכנע. אני צריך לשכנע את האנשים הנורמטיביים שיושבים בבית ואין להם דעה מגובשת. אנחנו מנסים להשפיע עליהם ודרכם על מקבלי ההחלטות כדי שיאפשרו לנו את המשך המערכה נגד חמאס כדי שנצא ממנה בצורה הכי חזקה שאפשרית".
הדרך הנכונה להעברת מסרים לאותו קהל, אומר לוי, היא דרך הסיפור המוחשי ביותר שניתן ולא לדבר בכותרות של מיטוט החמאס. אחד המסרים שהעבירו את המציאות ואותו העביר לוי לעולם היה שהמלחמה תסתיים כאשר ילדים יוכלו לישון בביטחון בכפר עזה בניר עוז ובארי. המלחמה תסתיים כאשר כל הדיפלומטים שמנסים להציל את האו"ם יהיו מוכנים לעשות בייבי סיטר לילדים בכפר עזה. "לא שניתן להם להתקרב לילדים שלנו, אבל כשהם ירגישו מספיק בטוחים לכך נדע שהשבנו את הביטחון ואפשר לסיים את המלחמה. כרגע זה לא עונה על הרף הזה. חשוב לעשות את זה כמה שיותר אנושי ולתת דוגמאות אנושיות צבעוניות יצירתיות וזה עובד ומשפיע על דעת הקהל".
על הטענות לפיהן ישראל פוגעת באזרחים משיב לוי כי חפים מפשע נהרגים בכל מלחמה וצריך לזכור שלא בחרנו במלחמה הזו ולא רצינו בה ולא התחלנו בה אלא החמאס הוא שאחראי לפתיחתה, אך אנחנו חייבים לנצח בה כדי שהחמאס לא יבצע עוד זוועות כפי שהוא מאיים יומם ולילה מאז השבעה באוקטובר. "העובדה הטראגית היא שכל מי שנהרג בשבעה באוקטובר היה עדיין בחיים אם החמאס לא היה פותח במלחמה הזו ומנהל אותה מאזורים אורבניים, אזורי מגורים".
לוי מסביר שוב ושוב לאמצעי התקשורת הבינלאומיים כי החמאס עושה שימוש באותם מקומות מגורים כמגן לאנשיו מתוך שאיפה שחפים מפשע ייהרגו ובכך תיווצר סימפטיה בינלאומית שתייצר לחץ מדיני על ישראל להפסיק את המערכה ההגנתית ובכך החמאס יציל את עצמו. "אנחנו מנסים להסביר את המניפולציות שעושים עליהם ושיבינו איזה חלק הם משחקים במערכה הזו".
חלק מאתגר ההסברה הוא להבהיר עד כמה המציאות המעוותת הזו שאינה מתקבלת על הדעת אצל אדם נורמאטיבי היא האסטרטגיה של החמאס. "אם תאזין לראיונות של מנהיגי החמאס תשמע שהם אומרים שהם מוכנים להקריב, זה הביטוי שלהם, אזרחים שיהיו שאהידים, בזה אנחנו רואים את התפיסה המעוותת שמוכנה אחרי 16 שנים, שבהן הם כופים את מרותם על הרצועה ומנצלים את המשאבים ההומניטאריים ברצועה כדי להכריז מלחמה נגדנו ומתעללים באזרחים שם, אנחנו נעשה לא רק את מה שצבאות אחרים עשו, אלא נעשה מעל ומעבר כדי לשמור על האזרחים שלהם מהחלטות המנהיגים שלהם לסכן אותם בכוונה תחילה".
בהתייחס להקרנת סרטון הזוועות לעיתונאים בינלאומיים, אומר לוי כי מדובר במהלך חשוב מאוד. ,כשאתה נחשף לתמונות האלה אתה לא יכול להישאר אדיש ולומר שישראל צריכה לא לעשות כלום. חשוב מאוד שהם יבינו את זה ולא יהיה מדובר במשהו מופשט. לפני כמה שבועות עליתי, אולי לראשונה, לראיון שבו מאזינים העלו שאלות מהבית. עלתה מאזינה שאמרה שכל סיפורי הזוועות הופרכו על ידי התקשורת, לא היו מעשי אונס, לא היו עריפות ראשים, ואני ידעתי שהקריין באולפן צפה בסרט הזוועות, פניתי אליו ואמרתי 'טום, אתה ראית את סרט הזוועות, תגיב אתה ותספר מה ראית', ואין דבר עוצמתי מזה כשזה מגיע מהכתב נטול הפניות ולא ממני או מדובר אחר".