במפגש עדויות וסיפורי גבורה של אנשי כוחות הביטחון שהתקיים היום (רביעי) בכנסת ביוזמת יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, סיפרה טייסת הינשופים (מסוקי בלק-הוק) רס"ן ל' מטייסת 123 שמאז פרוץ הלחימה מחלצת פצועים מעזה כי היא אינה מרגישה מיוחדת.

"אני לא מרגישה גיבורה. אנחנו עושים את עבודתנו, זה מה שהכשירו אותנו לעשות", אמרה הקצינה.

רס"ן ל' אף חשפה בפני הנוכחים אירוע פינוי מיוחד. "בטייסת אצלנו מוכנים תמיד 24-7 , יחד עם צוות שלם במסוק ומחוצה לו, לרגע שבו יזניקו אותנו למשימת פינוי פצועים. לפני 3 שבועות הוזנקתי לפינוי מתוך רצועת עזה. זאת הייתה הפעם ראשונה ש'חוצים קו' וזה מכניס לדריכות. הכל מתקתק די מהר: נמצאים מעט מאד זמן על הקרקע ומפנים פצועים לבתי החולים. זאת היתה הפעם הראשונה שהבנתי שיש פה שרשרת ענקית של אנשים להצלת חיים של חיילים – לא אני הצלתי לבד חיים. כולם לוקחים חלק במשימה וכך נמשיך לעשות מתי שיידרש".

טייסת אחרת שהוזמנה למפגש שיתפה: "סבתא שלי נרצחה בבארי בשבת השחורה. יש לי התמודדות בשני עולמות – לחימה בטייסת, לצד חוויה אישית משפחתית קשה. הפעילות המבצעית היא כמו נקודת אור שעוזרת לי להמשיך ולהסתכל קדימה. אחרי 7.10 פיניתי כוחות מבארי וזה היה מוזר לראות הכל מלמעלה, כמו שטח אויב. גם השתתפתי בפעימה הראשונה של השבת החטופים – זה הרגיש כמו חלום שהתגשם".

בני המשפחה עוז ורמי דוידיאן הוזמנו אף הם למפגש לאחר שעסקו בחילוץ נפגעים ממתקפת שמחת תורה מיוזמתם האישית. עוז סיפר - "היו עוד ועוד נ"צ שהגעתי אליהם לחלץ ניצולים. אחת מהן הייתה עמית שהוחזקה ע"י 6 מחבלים. הסתכלתי לשמים ואמרתי להם בערבית שאני מרהט, והם שחררו לי אותה. עוד נ"צ נתנה לי אימא של אליה שביקשה שאעזור לה. הגעתי אליו והוא גסס לי בין הידיים. עצמתי את עיניו וקראתי שמע ישראל כשאימא שלו בטלפון איתי".

מפקד מג"ב דרום במשמר הגבול נצ"מ תומר אלדר שיתף כי "ב-7.10 התחלתי לנוע רגלית לכיוון תחנת משטרת שדרות ושם התחלנו להילחם במחבלים שהתבצרו במקום. הסתערנו לתוך תחנת המשטרה תוך כדי שאנחנו חוטפים אש. ניהלנו קרבות של חילופי אש במשך שעתיים. כל פעם שיצאנו להסתערות חטפנו יריות ורימונים, אבל כל הזמן הזה ידענו שהמחבלים ימותו לפנינו".

לצידם השתתפו עוד חיילים, שוטרים ואזרחים שהפגינו גבורה והצילו נפשות במהלך מתקפת הפתע בשמחת תורה.