על החובה להמשיך את רוח האחדות גם אל מעבר לימי המלחמה שוחחנו עם נשיא מוסדות 'מגדל אור' הרב דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק, מי שבמשך עשרות שנים עסק בחיזוק רוח האחדות בעם על רבדיו וגווניו השונים.
איך נוכל למשוך ולהמשיך את הרוח הזו גם לימי השגרה שאחרי המלחמה, שאלנו את הרב והוא משיב כי על מנת להמשיך את הרוח הזו יש "להשקיע בתוכנו אמונה שלמה שכל יהודי הוא חלק אלוק ממעל. כל יהודי הוא חלק מאותה נשמת אלוק שברא אותנו ובחר בנו. אם נאמין בזה ונדע שאנחנו אחד במהות נבליג, נוותר ונדע שהשני יוכל לחשוב אחרת ממני, כפי שאמרו חז"ל שכשם שפרצופיהם אינם דומים כך דעותיהם אינן שוות, כמו שאני לא יכול להגיד לשני למה הפרצוף שלך שונה מהפרצוף שלי, כך לא נוכל לטעון על כך שדעתו שונה משלי. כולנו אחד".
הרב גרוסמן ממשיל את הדברים לשמש המאירה בית אחד ואין בעל הבית טוען שמשום כך השמש שייכת לו, שכן היא מאירה גם לבית חברו. "אותה נשמה שייכת לחברך", מדגיש הרב ומעיר כי "בעולם הגשמי האני והאגו שלי הוא לפני הכול. התורה אומרת ואהבת לרעך כמוך, כמו שאתה אוהב את עצמך תאהב את השני". ברוח זו עלינו להפנים "שבמהות של היהודי אין דתי ואין חילוני, אין ימין ושמאל, אין ספרדי ואשכנזי. אני זה הוא והוא זה אני וכולנו בנים לקב"ה", אומר הרב ומביא את הסיפור אודות אחד האדמו"רים שבילדותו שאל את אביו, האדמו"ר, מדוע לפני התפילה אנו אומרים 'הריני מקבל על עצמי מצוות ואהבת לרעך כמוך' ולא 'הריני מקבל על עצמי מצוות ואהבת את ה' אלוקיך' שמתוכה נכון יותר להיכנס לתפילה. השיב לו אביו שזו אכן שאלה טובה, אך היא נשאלת משום שהבן עדיין לא היה אבא. אם היה אבא היה יודע ומבין שאב רוצה יותר שבניו יאהבו זה את זה מאשר שיאהבו אותו.
הרב גרוסמן מספר על המפגשים שהוא עורך מאז שמחת תורה בכל החילות ובכל המקומות ושם "רואים גילוי אלוקיות", כלשונו. "אנשים רחוקים שחשבו עליך אחרת מקבלים אותך, מאמינים ורוצים להאמין. במהות היהודי הוא טוב", ולהבנה זו יש לבטל את ההפרדות הפירודים והמחלוקות שבינינו.
על דבריו אלה שאלנו את הרב אם הדברים אינם רלוונטיים רק למי שמאמין בקיומו של בורא לעולם ובהוראתו 'ואהבת לרעך כמוך'. אולי מי שאינו מאמין בכל אלה יתקשה לקבל את ההדרכה הזו?
"כשאתה משדר אהבה, כמים הפנים לפנים כן לב האדם. אני חבר של כולם, מיאיר לפיד ועד איווט, נתניהו וברק, וגם פרס שרון ובגין היו חברים שלי. אני משדר להם אהבה ואני באמת אוהב אותו בלי להרגיש הבדל בין דתי לחילוני. כשאני בקיבוצים אני מרגיש כמו עם החסידים בלעלוב ובקרלין, כשאתה משדר לאדם שאתה אוהב אותו אתה מקבל בחזרה", אומר הרב הרואה בפוליטיקה את מקור הצרות והפילוגים. "אני מזכיר מי שמדברים נגד הדת ובליבם פנימה הם אחרת אבל הם חושבים שכך יקבלו קולות".
"נשקיע בזה, ובזמן שמדברים לא נסתכל על הדעות אלא על המהות ונדע שהוא חלק ממך, חלק מהקב"ה וכשאתה אוהב אותו אתה עושה נחת רוח לקב"ה", אומר הרב ומציין את מסירות הנפש הכלל ישראלית שמתגלה מאז ראשית ימי המלחמה. דוגמא לכך הוא מוצא באותו אב שבנו הזעיק אותו בבוקר שמחת תורה להציל אותו מבארי, האב יצא בדרכו דרומה וכשהגיע לאזור המסיבה ברעים ראה את הצעירים נמלטים, ועמדה בפניו הבחירה אם להמשיך ולהתקדם לעבר בנו הקורא לו או להציל את הנמלטים, והוא בחר להציל עוד ועוד צעירים ובסופה של הדרך הגיע גם לבנו שהיה נתון תחת ערימה של גופות. מסירות נפש שכזו לא פוגשים ביומיום בגלל אינטרסים, אומר הרב.
"לפני המלחמה הבאתי מדרש שאומר שבזמן דוד המלך היו קרבנות בגלל מחלוקת ושנאה ובזמן אחאב היו חטאים קשים ולא נפלו קרבנות כי היו מאוחדים. את זה אמרתי חצי שנה לפני המלחמה, בתקופת הפילוג", מספר הרב גרוסמן.
עוד שאלנו את הרב על הביקורת שהוא ואחרים מפנים לעבר הפוליטיקה כמחרחרת מלחמות ומאבקים, אך בפועל לא ניתן לקדם את המדינה ולהכריע בסוגיות שונות ללא הפוליטיקה. שאלות של עתיד הארץ, חלוקתה, שאלות של שלום ומלחמה, שאלות של תקציב, כל אלה מוכרעות על ידי הפוליטיקה.
הרב משיב ומציין את ההבדל בין הפוליטיקה הישראלית לזו האמריקאית שבה יש שתי מפלגות שאינן עוסקות בפרטי חייו של האזרח אלא מתוות כיוון כללי, ומשום כך יכול יהודי לבחור בזו או בזו, אך בפוליטיקה הישראלית המדינה כולה בנויה על מאבקי כוחות פוליטיים בכנסת. "ללא כוח פוליטי לא ניתן לקדם אינטרסים טובים וזו הבעיה", ועם זאת, אומר הרב, כאשר מנהלים את המאבק הפוליטי יש לזכור את היותנו עם אחד: "באותו זמן צריך לנווט כך שכאשר מגיעים לשנאה כלפי השני להתאפק, וזה הניסיון. גם אם מילה חריפה תביא לי קולות אתאפק. דבר על שלום ועל ביטחון ולא על מחלוקות".
"כבר עכשיו יש מי שרוצה להתחיל את המחלוקות מחדש. תעזבו את זה. חיילים שלנו נלחמים במסירות נפש ובכל רגע צריך רחמי שמים. תעזבו את המחלוקות, זה מסוכן. אם אדם מבין שזה נוגע בנפשו הוא יכול להתאפק. אני זוכר פוליטיקאי מהשמאל שכאשר קיבל מחלה הוא הפך לאדם אחר לגמרי והתחיל לדבר אחרת, כי הוא דאג לחייו. אנחנו צריכים לדאוג לחיי עם ישראל. האחדות נוגעת בנפשנו. מותר לאחר לחשוב אחרת. זו עבודה לא קלה אבל זו המציאות".