בעזה אין "אזרחים בלתי מעורבים"

בשנים האחרונות הפך הדין הבינלאומי ממערכת הסכמית בין מדינות לבסיס לכפיית ערכים פרוגרסיביים הרסניים על שרי ממשלה, פקידים בכירים, מפקדי צבא וראשי כוחות הביטחון.

ארגונים בינלאומיים המגובים על ידי מיליארדרים פרוגרסיביים, מאיימים על הבכירים באמצעי לוחמה משפטית בינלאומית, פלילית ואזרחית, במידה והם לא ייכנעו לדרישותיהם ויפעלו לקידום האינטרסים שלהם במסגרת תפקידיהם.

כך, לדוגמא, קצינים בכירים בצה"ל הורו לבטל פעולות "ריכוך יעד" אווירי וארטילרי במסגרת המלחמה בעזה כי הם פחדו לפגוע ב"אזרחים בלתי מעורבים". הניו יורק טיימס מדווח שעורכי דין חייבים לאשר כל תקיפה, ובהעדר אישור מהם אין תקיפות. כך בוטלו רוב תקיפות חיל האויר וארטילריה ברצועת עזה, דבר המונע ריכוך יעדים וגורם לנפילת חיילינו.

הלוחמים בעזה זועקים לסיוע באש בהפצצות מהאויר וארטילריה, ונענים בסירוב ובהוראות פרוגרסיביות של הדרגה פוליטי והפיקוד הבכיר, לכבוש שטחים בכוחות חי"ר ללא סיוע. כך איבדנו עשרות חיילי חי"ר מגולני ויחידות אחרות בשבועיים האחרונים. אותן הוראות פרוגרסיביות לא רק גרמו לאבידות מיותרות בקרב הכוחות הלוחמים, אלא פגעו ביעילות הלוחמה הקרקעית והאריכו את משך ביצועה.

בכל התערבות זרה במלחמת "חרבות ברזל" בעזה מוזכרים ללא הרף פגיעה ב"אזרחים בלתי מעורבים" כבסיס להגבלת פעולותיהם של חיילינו העזה. טבח עוטף עזה, אשר התחיל את המלחמה, בוצע על ידי אלפי אזרחי עזה, חלקם מחבלי חמאס וחלקם "אזרחים" רגילים שטבחו, אנסו, שרפו והתעללו בגופות של למעלה מ – 1200 יהודים. החמאס ממשיך לשגר טילים מכל מקום ברצועת עזה לעבר ישובים אזרחיים בישראל, דבר מחייב בירור יסודי האם קיימים בכלל ברצועת עזה "אזרחים בלתי מעורבים" וכיצד צה"ל צריכים לנהוג כלפיהם.

ככלל, במשפט הבינלאומי מוגדרים "אזרחים בלתי מעורבים" כאזרחים אשר אינם נוטלים כל חלק בלחימה. אזרחי עזה, רובם ככולם, נוטלים חלק בלחימה של החמאס הן באופן פעיל והן באורח פסיבי: אזרחי עזה בחרו בחמאס לייצג אותם לאחר שהם רצחו והתעללו באנשי הרשות הפלשתינאית וזרקו אותם מגגות בניינים. תושבי עזה שאינם מחבלי חמאס השתתפו בטבח ה – 7 באוקטובר בישובי עוטף עזה. בסקר שנערך על ידי מכון סקרים פלשתיני מתברר כי תושבי עזה, רובם ככולם, מזדהים ומתגאים בטבח שערך החמאס בישובי עוטף עזה. לאחר שצה"ל פלש לרצועת עזה, תושבי עזה אינם משתפים עימו פעולה ואינם מסגירים את אנשי החמאס ומיקום החטופים. חלק גדול מהחטופים שהושבו לישראל דיווחו כי הם הוחזקו בבתים של תושבי עזה.

תושבי עזה אפשרו וסייעו לחמאס לבנות רשת של מאות קילומטרים של מנהרות, מתחת לבתיהם בכל חלקי רצועת עזה. תושבי עזה מאפשרים לחמאס לאכסן אמצעי לחימה (אמל"ח) בתוך בתיהם, בבתי הספר שלהם, במסגדים, במרפאות ובכל מבנה ציבורי. הם גם מאפשרים לחמאס לירות טילים על ישראל מתוך בתיהם ומסגדיהם.

כל עוד תושבי עזה אינם מרימים דגל לבן, מסלקים את החמאס מרצועת עזה ומשתפים פעולה עם צה"ל במלחמה להשמדת המערך הצבאי, אמצעי הלחימה ומערך המנהרות של החמאס והחזרת החטופים, הרי בפועל אותם "אזרחים" נחשבים "תומכי לחימה" או סייענים של החמאס ויש להגדירם ולטפל בהם כאויבי המדינה וכחלק מארגון החמאס.

אין מנוס מקביעה כי תושבי עזה מעורבים בפועל, ביודעין ובמתכוון בפעולות המלחמתיות של החמאס. זו המציאות האמיתית והקשה ועלינו להתמודד עימה ועל כל השלכותיה.

לקביעה כי בעזה אין "אזרחים בלתי מעורבים" יש משמעות במשפט הבינלאומי. אך מעל ומעבר לכך, והרבה יותר חשוב מכך, היא המשמעות הקריטית שלה לביטחון מדינת ישראל: צה"ל אינו נלחם בארגון החמאס המונה כ – 40 אלף איש, אלא מול אויב גדול בהרבה - 2.1 מיליון תושבי עזה. אנשי החמאס מהווים רק 2% מתושבי עזה. גם אם הם יושמדו עד האחרון שבהם, תיפתר רק 2% מהבעיה בעזה. שאר 98% מתושבי עזה ימשיכו לתכנן את הטבח הבא ולבצע פיגועים כדי לרצוח יהודים ולהשמיד את מדינת ישראל.

על קבינט המלחמה, ראשי מערכות הביטחון והפיקוד הבכיר בצה"ל להשתחרר מהקונספציה ההרסנית והמסוכנת כי השמדת החמאס תפתור את בעיית הביטחון של ישראל. זה לא יקרה. זוהי אשליה מסוכנת אשר מסכנת את כלל אזרחי ישראל. כל עוד למעלה משני מיליון תושבי עזה יתכננו להשמיד כמה עשרות אלפי תושבי "עוטף עזה", יפתחו תוכניות לחיסול היהודים "מהנהר ועד הים" ולמיגורה של מדינת ישראל, לא יחזור הביטחון לתושבי המדינה כלל ולעוטף עזה בפרט.

על האחראים על הביטחון להפנים את הדברים שאומרים נציגי האיסלאם הקיצוני, החמאס, החזבאללה וכל ארגוני הטרור הערבי בכל העולם – החמאס הוא רעיון, המשותף למיליוני מוסלמים. אותם תומכי הרעיון הם אויבינו ועימם עלינו להתמודד. ניסיון לגמד את הבעיה ל"ארגון החמאס" הוא קונספציה כושלת ומסוכנת לעם ישראל, בדיוק כמו זו שהביאה עלינו את הטבח של ה – 7 באוקטובר.

המשמעות הצבאית של הקביעה כי כל תושבי עזה מוגדרים כסייענים ותומכי לחימה של החמאס היא מהותית – צה"ל אינו צריך לשקול האם להפציץ אזור מסוים או להימנע מכך עקב הימצאות "אזרחים בלתי מעורבים". אין כאלה ברצועת עזה. ועל כן חופש הפעולה הצבאי הוא רחב הרבה יותר, וניתן לעשות שימוש באמצעים רבים, כגון שיטוח שכונות שלמות באמצעות בולדוזרים די-9, חומרי נפץ, ארטילריה או בהפצצות מהאויר. כך נסכן הרבה פחות את חיילינו וימנע את הצורך בלוחמה פנים אל פנים בשטח בנוי, הגורם לרוב הפגיעות בחיילי צה"ל.

הקביעה כי כל תושבי עזה הם מעורבים בלחימה, נותנת לצה"ל נשק מאד משמעותי כלפי האוכלוסיה. על צה"ל להכריז פומבית ובכרוזים לכל תושבי עזה שמי שאינו רוצה להיפגע, צריך להרים דגל לבן ולשתף פעולה עם צה"ל באיתור אמל"ח, לוחמים וחטופים.

כמות הדגלים הלבנים תוכיח לעולם כולו מי הם "האזרחים הבלתי מעורבים" ומי מסייעי החמאס. תהיה לכך השפעה רוחבית על כלל תושבי עזה, אשר יראו כי מי שנכנע ומשתף עם צה"ל פעולה נשאר בחיים, בעוד שכל השאר עלולים להיפגע ולמות. אלה שייכנעו וישתפו פעולה יפיצו את המסר שהחמאס הוא מקור הצרות של תושבי עזה. ביחס לאנשי החמאס, תמונות הנכנעים יפגעו קשות במעמדו, באמון הציבור העזתי בו ובסיכויי השרידות שלו.

יתרה מכך – מכיוון שכל תשובי עזה הם לוחמים או סייענים של החמאס, הרי שכל רצועת עזה מהווה מתקן צבאי שיש להרוס אותו במלחמה. קל וחומר כאשר מתחת לכל הרצועה יש מאות קילומטרים של מנהרות. ההוראה של קבינט את המלחמה לחסל את היכולות הממשלתיות והצבאיות של החמאס צריכה להתחלף בהוראה לשטח את כל המבנים בעזה, כי אלה משמשים את החמאס כמסתור, כבסיסים לפעילות מלחמתית, לאחסון אמל"ח וכמסתור לרשת המנהרות.

כפי שכתבתי כבר בעבר, על צה"ל להכריז על כל רצועת עזה כשטח צבאי, ולהטיל עוצר על חלקים נרחבים ברצועה, ולשטח לחלוטין את כל המבנים באמצעים הנדסיים (בולדוזרים, חומרי נפץ). במשפט הבינלאומי אין כל "חסינות" למבנים בשטחי לחימה.

יש לקרוא כל ה"אזרחים" ברצועת עזה לעזוב את שטח הרצועה למצרים אם הם אינם רוצים להיפגע מהמלחמה, וכל מי שיישאר ייחשב כחייל אויב.

ביחס לשאר מדינות העולם, הודעת ישראל כי כל תושבי עזה שאינם נכנעים ומשתפים פעולה נחשבים אנשי חמאס, לוחמים, תומכי לחימה וסייענים, ולא "אזרחים בלתי מעורבים", יפחית מאד את הלחץ הבינלאומי על ישראל ל"מניעת פגיעה בחפים מפשע". ישראל תגדיר היטב כי מי הם ה"בלתי מעורבים" וכל השאר מכריזים על עצמם כתומכי חמאס ואינם נהנים מהגנת המשפט הבינלאומי.

היועצת המשפטית לממשלה והפרקליטות היו אמורים לסייע לחיילי צה"ל בייעוץ המשפטי ביחס לתושבי עזה תומכי חמאס. הם לא עשו זאת כתוצאה מהרוח הפוליטית הפרוגרסיבית הנושבת בפרקליטות ומזדהה עם מפלגות השמאל הקיצוני ואויבינו.

בפועל "היועצים המשפטיים" הפרוגרסיביים וראשי מערכת הביטחון מונעים תקיפות אש מרחוק על ידי חיל האויר, ארטילריה ואמצעים הנדסיים, ובכך הם גורמים לאבידות מיותרות בקרב חיילינו הלוחמים בעזה. כתוצאה ישירה מכך, מעמדה של ישראל התערער במישור הבינלאומי, עד להפעלת לחץ ישיר להפסקת הלחימה ופגיעה בלוחמינו. האם הפרקליטות לנו או לצרינו? תשפטו אתם.