שישה מתושבי יהודה ושומרון מוצאים את עצמם בימים אלה נתונים במעצר מנהלי, וכמקובל במקרים כאלה הם אינם אחרי משפט ולרוב לא מודעים לסיבות שהובילו אותם למעצר המנהלי. על כך שוחחנו עם עורך הדין עדי קידר מעמותת 'חננו' המייצג כמה מהעצורים.
"המעצר מנהלי הפסול הזה הוא תולדה של התנהלות רבת שנים של השב"כ. לצערי משתמשים בכלי הזה במקום לא ראוי מכמה סיבות. ראשית, מובן שאין ראיות ולא מן הראוי להטיל סנקציה קשה כל כך ללא ראיות. אנחנו מבינים ומכירים מעצר מנהלי כאשר מדובר בפצצה מתקתקת, עברות חמורות ופיגועים. לטעון כלפי אנשים צעירים במאחזים, חלקם רועי צאן או חקלאים, שהנוכחות שלהם בשטח היא מסוכנת כי הם מבצעים עבירות, זו טענה מופרכת שאנחנו מכחישים אותה וגם היא לא נמצאת באמות המידה שמצדיקות מעצר מנהלי".
בנוסף, אומר עו"ד קידר, מעצר מנהלי הוא מעשה פרס ועידוד לטרור, כהגדרתו. כך זה במציאות בה רועה צאן רועה את צאנו ונקלע לקטטה המונית עם ערבים ובסוף הוא זה שמוצא את צמו מאחורי סורג ובריח. "במקרה העצור המנהלי האחרון נכתב שיש שני אירועים, האחד הוא האירוע בבוקרה באוגוסט ואירוע נוסף שהיה לפני חודש ובהם ידוע מה היה בשטח. בבורקה כזכור, הוא יצא לרעות את הצאן והגיעו ערבים. נוצרה קטטה שבה מעל מאה ערבים יידו אבנים וזיקוקים על עשרות בודדות של יהודים. אחד היהודים ירה וזה הסתיים במוות של ערבי. הדבר הזה התהפך רק על היהודים שנעצרו ונחקרו. אותו יהודי הוא רועה הצאן שהיה בשטח כשהכול התחיל ולכן השב"כ אומר שהנוכחות שלו בשטח היא שמלבה את האווירה. במקום לטפל בערבים שמלבים באמת את האווירה במטרה לגרש אותו במקום, הם מטפלים בו. זה המקרה הגלוי, אז מה המקרה הלא גלוי? אני לא יודע מה הטענות. מותירים אותו במצב שהוא כסומא באפילה, ועל מה מדובר, על מחבלים? שינקטו בדרכים אחרות, שגם הן לא ראויות, אבל שירחיקו מיו"ש, שיישב בבית הוריו ברמת גן. זה לא ברור".
קידר מדגיש בדבריו כי משמעות המעצר המנהלי היא לא רק מעצר לכל דבר אלא מעצר בתנאים קשים, לעיתים במקום שמור ומבודד, ללא טלפונים. בעוד לעצורים מנהליים ערבים יש אגפים שלמים בשל מספרם הרב, ליהודים אין אגפים שכאלה והעצורים מוצאים את עצמם גם בבידוד חברתי. "החוק והתקנות קובעים שעצור מנהלי אמור לקבל תנאים קלים יותר כי הוא נמצא במעצר ללא משפט וללא האשמות נגדו, הוא תחתית שרשרת המזון של המעצר, ובמקום זאת התנאים קשים יותר".
על מאפייני העצורים המנהליים מספר עו"ד קידר כי הקבוצה הראשונה הייתה נוער גבעות שהיה הכי קל למערכת להגיע אליהם ולעצור אותם. מאוחר יותר קמה קבוצה של עצורים מנהליים שהיו ללא עבר פלילי אך היו שותפים ברמה כזו או אחרת באירועי חוו'ארה או במקרים דומים, אך במקום להעמיד אותם לדין הם נשלחו למעצר מנהלי. הקבוצה הנוכחית היא "מי שנמצאים במאחזים מבודדים, מה שמצריך אותם להיאחז בקרקע ולהגן על עצמם, ולטענת השב"כ הם מסכנים את הציבור. הם מכחישים זאת מכל וכל ואין נגדם שום כתב אישום שיביא אותם להרשעה".
"מתחילת המלחמה יש שניים, והאחרים הם תוצר של המעצר הקודם שהיה אחרי אירועי התגובה לפיגועים בחוו'ארה ואחרי הלוויות נרצחי פיגועים. לא האשימו בכתב אישום כלשהו. קבעו שהם אשמים על סמך מידע מודיעיני וזהו", אומר קידר.
"במעצר מנהלי המדינה אמרת שאין די ראיות, ולכן אי אפשר להעמיד לדין פלילי והראיות הן מודיעיניות שלא רוצים לחשוף. לאחר מכן או שמאריכים מעצר או שמטילים עליו מגבלות כאלה ואחרות ומאוחר יותר הוא משוחרר לגמרי. מדובר בתהליך", אומר קידר ומספר: "ב-2015 בעקבות אירועי דומא נעצרו עשרות יהודים ובסופו של דבר האשימו ארבעה, שניים באירועי דומא ושניים באירועי תג מחיר שאחד מהם היה הצתת בכנסייה הדור מציון בירושלים. חקרו אנשים ואחד החשודים במעשה נעצר במעצר מנהלי על האירוע הזה של ההצתה, אבל כשהחלו אירועי דומא אחד החשודים האחרים הודה וסיפר שהוא היה שם ובכך הוא ניקה את מי שישב בכלא כעצור מנהלי על מידע מודיעיני שהתברר כשגוי", אומר קידר הרואה במקרה זה דוגמא לחובה להימנע ממהלך שכזה. "יחד אליהם כאל מחבלים הוא סוג של פשע ואזלת יד. מישהו צריך לעצור את זה, בוודאי כשמדובר בממשלה כזו".