במוצאי השבת הקרובה יארח הרב יוני לביא, במשדר מיוחד של מועדון ההורים, את רן יהושע, מייסד שותף ומנכ"ל 'לתת פה' - תוכניות מוגנות לילדים ונוער.
לקראת המשדר שוחחנו עם יהושע על תופעת הפגיעות המיניות והדרכים להתמודד איתה. "ההערכה היא שאחד מחמישה חווה איזושהי מורכבות בתחום הזה של מיניות. זה יכול להיות דברים שהם גופניים, דברים שהוא נחשף אליהם ועשו אצלו רושם או דברים מילוליים. אנחנו יודעים שיש פגיעות מיניות כי המרכזים הטיפוליים בכל המגזרים מלאים".
הוא מציין גם כי "היה מחקר שעסק בציבור הדתי לאומי ופורסם על ידי 'נאמני תורה ועבודה' והראה שיש באופן יחסי יותר דיווחים על פגיעות. אני חושב שהפרשנות הנכונה לממצאים האלה היא שהציבור הזה מאוד מודע לדברים האלה, עושה הרבה פעולות כדי למנוע, ולכן גם יש דיווחים והם מטופלים. כמעט בכל יישוב יש ועדת מוגנות ובמאות בתי ספר, על כל הרצף הדתי לאומי, יש פעילויות שעוסקות במניעת פגיעה מינית בילדים והמודעות הזו משמעותית מאוד".
להצטרפות למועדון ההורים של הרב יוני לביא לחצו כאן
יהושע מסביר כי יש יכולת לזהות סימנים לפגיעה אצל הילדים וחשוב לשים אליהם לב. "הסימן הכי חשוב, הוא שאבא או אמא מרגישים שמשהו לא בסדר עם הילד. זה יכול להיות בפן הלימודי, החברתי, הרגשי. ילד שהיה מאוד שקט פתאום סוער, ילד שהיה מאוד סוער הפך מכונס. ילדים שפתאום מתחצפים בצורה מאוד בוטה, מיחושים ללא מקור מוסבר. יש הרבה מאוד סימנים. זה יכול לנבוע מהמון דברים: מפגיעה, מביריונות, מהתעללות וגם מילד רגיש מאוד שאביו נמצא במילואים חודשיים או ילד שיש לו חרדות מהמלחמה".
"הסימנים האלה הם קריאה בשבילנו, להיכנס לעולם של הילד, ולנסות להבין מה עובר עליו. הם מאפשרים לנו להגיד שאני כהורה רוצה להתכוונן למוד מסויים כדי שהילד שלי יספר לי יותר. בשביל ההתכווננות הזאת, יש הרבה דברים שהורים יכולים לעשות כדי שהילד שלהם ירגיש מספיק פתוח לספר להם", הוא מוסיף.
לדעתו ילדים מזהים מרחוק מתי הורה מסוגל להתמודד עם נושאים ומתי לא. "אנחנו מנסים לומר להורים שיש בעולם פגיעות מיניות, זה דבר מורכב, יש הרבה מה לעשות, ואתה כהורה יכול ללכת כמה צעדים כדי גם לתקשר את זה בצורה מתאימה - וגם לא לפחד מזה - כיוון שהילד רואה אצלך בעיניים אם תוכל להיות מסוגל להתמודד עם זה או לא. הילד בוחן אם הוא יכול לראות בך כתובת פעילה כדי שיוכל לשתף אותך".
להצטרפות למועדון ההורים של הרב יוני לביא לחצו כאן
יהושע עומד על כך שיש הורים שמעדיפים שיספרו על פגיעות רק רק להם והגישה הזו אינה נכונה. "יש לנו שיר שאומר: 'יש לי למי לספר, לאבא, לאמא, למורה, לחבר, כי תמיד יש שם מישהו רק בשבילי שמקשיב לי, אוהב ועוזר'. זה שיר שמדבר בצורה ישירה על דברים לא נעימים שהילד עובר והמטרה שלו לומר שיש לו הרבה אופציות לשתף. ככל שיש מספיק אנשים שלא צריכים לדעת לטפל בזה בצורה הרמטית אבל יודעים מה לעשות. אני רוצה להגיע לפגיעות שהם ברמה 2 ולא ברמה 10. לכן חשוב מאוד שההורים יוכלו להתמודד עם הנושא הזה והוא אפשרי".