כולם תוהים ושואלים מהי תמונת הניצחון של עם ישראל כנגד אויביו בעזה וביו"ש.
ברור שראשם של יחיא סינוואר, של ראפע סלאמה ושל מוחמד דף תלויים ברחובה של עזה היא תמונת הניצחון המוחלטת שתבטא יותר מכל את מיטוטה של חמאס ושל הנהגתה ברצועת עזה. ואולם עד לתמונה הזו, יש לאורך דרך הרבה תמונות של ניצחון.
וכשיש תמונות של ניצחון לאורך הדרך, חייבים להראות אותן לעולם כולו, ובמיוחד לאויבנו בעזה וביו"ש וגם לחיזבאללה בצפון, אשר מבינים היטב את השפה הערבית.
אולם למרבה הצער, מנהיגינו טרם למדנו "לדבר ערבית" אל מול אויבנו.
כך שמענו אך אתמול (חמישי) על שני לוחמים מגדוד המילואים 941 של נצח יהודה שהודחו ממילואים בשל כריזת "שמע ישראל" במסגד בג'נין.
לאחרונה צחי הנגבי ראש המל"ל הורה לחדול מהצגת תמונות של מחבלים עזתים בתחתונים.
ובתקופת ההפוגה לוחמי צה"ל בעזה קיבלו משימה לכסות בצבע את מאות כתובות הגרפיטי שריססו על מבנים פלסטינים ברצועה.
התנהלות זו של מי שנתן את הפקודות הללו ממשיכה את הקונספציה שמנסה לדבר שוודית במזרח התיכון.
נסו לדמיין כיצד נופלת רוחם של תושבי ג'נין והמחבלים הרבים שבתוכה, עת מהמסגד המרכזי, שאגב הוא ממש לא מסמל את קדושת מסגדי האיסלאם, שכן ממנו יצאו קריאות לטרור ולרצח יהודים ובו נמצאו כלי נשק רבים שנועדו לרצוח יהודים באשר הם, עת הם שומעים את קריאת "שמע ישראל" יוצאת מרמקול המואזין, אותו מואזין שקרא עד לאחרונה לרצח יהודים.
האם אין בכך ניצחון של ממש המראה את שליטתה של ישראל בעיר הטרור, ומפילה את רוחם של מחבלים בהווה ובפוטנציה ביודעם שזרועה הארוכה של ישראל מגיעה לכל מקום?
ובעזה, תושבי חאן-יונס, רפיח, ג'באלייה וסעג'עייה רואים את חבריהם "הלוחמים האמיצים" שידעו להילחם ולשחוט נשים, זקנים וילדים חסרי ישע, והנה הם עכשיו מושפלים ומובלים בתחתונים ברחובות העיר בשיא עליבותם.
האם יש תמונת ניצחון גדולה מזו? העולם הערבי כולו אשר לאחר השבעה לאוקטובר ראה את ישראל כחלושה, עלובה ורופסת, שוב רואה את מדינת ישראל במלוא עוצמתה. שוב הוא מבין כי מדינת ישראל יודעת לבוא חשבון עם אויביה, לנקום את מות תושביה ולהשפיל את העזתים עד עפר?
ראו את אתרי העולם הערבי אשר בעקבות התמונות הללו קורא לחמאס "צבא של תחתונים".
אז מדוע למנוע את תמונות הניצחון הללו?
האם לא ברור עד כמה זה יפיל את רוחם של עוד אלפים רבים מבין לוחמי "צבא התחתונים"? האם אין הדבר ברור שגם זה ישיב את כבודה האבוד של מדינת ישראל, שהושפלה עד עפר בשביעי לאוקטובר אצל ערביי העולם, ועכשיו היא נוקמת את ניקמתה?
וכך גם בכתובות הגרפיטי על פני קירות בתי "הבלתי מעורבים" בעזה.
כשהם יחזרו ביום מן הימים לעירם - בזייתון, בעזה, בג'באלייה ובדיר אל בלח ובשאר ערי הרצועה, ויראו את כתובת הגרפיטי בעברית על בתיהם או על מה שנשאר מהם, או אפילו כבר עכשיו כשכתובות הגרפיטי מופצים בעולם הערבי ויש מהם שמזהים את ביתם, נופלת בהם ההבנה כי מדינת ישראל עושה ברכושם כבשלה.
הם יבינו שביתם אינו עוד מבצרם כל עוד ממשיך לקנן בהם הרצון לפגוע ולהרוג את העם היהודי.
זו תמונת ניצחון.
אז אנא מנהיגי המלחמה, תאפשרו לנו לראות עוד הרבה תמונות של ניצחון לאורך הדרך.
תהיו בטוחים שהלוחמים האמיצים והגיבורים שבשטח יודעים טוב מכם, מאותו פיקוד עליון שהיה, וככל הנראה עדיין, שבוי באותה קונספציה ישנה, מה נותן להם מוטיבציה ומה משדר תמונת ניצחון.