בשבוע הבא יתקיים הדיון בבית הדין בהאג על תביעתה של דרום אפריקה בתואנה של רצח עם שמבצעת ישראל בפלשתינים ובדרישה להפסקת המלחמה ברצועת עזה.
על השלכות הדיון ועל האופן בו יכולה ישראל לנהוג בעקבותיו שוחחנו עם עו"ד יפעה סגל, בעבר מנכ"לית הפורום המשפטי הבינלאומי, כיום יועצת משפטית לתנועת הביטחוניסטים.
בפתח דבריה מציינת עו"ד סגל פרט שלא תמיד ידוע ומוכר לציבור הרחב והוא קיומם של שני בתי דין שונים בהאג, האחד הוא הפלילי והאחר הוא זה העוסק בסכסוכים בין מדינות ואליו הגיעה הפניה הדרום אפריקנית נגד ישראל.
"דרום אפריקה משתמשת בעובדה שישראל חתומה על האמנה נגד רצח עם, ועל בסיס זה היא מגישה את התלונה שלפיה אנחנו מבצעים רצח עם בעזה ושהם דורשים שנפסיק את הלחימה בעזה על רקע זה", אומרת סגל ומציינת נתון נוסף הנוגע גם הוא לסוגיה כולה והיא הרקע ההיסטורי של דרום אפריקה המתוארת באופן כמעט רומנטי כמדינה שהתנערה מעברה הגזעני וממשטר האפרטהייד שהיה בה.
חשוב, אומרת סגל, להכיר את מה שהתחולל בדרום אפריקה בשנים האחרונות ולדעת שבשנים אלה "השתלטו שם קבוצות מאוד לא חיוביות עם הרבה דמויות בעייתיות, אחת מהן היא שרת החוץ שהתאסלמה ושומרת על קשרים עם כל השחקנים הרעים האפשריים כמו איראן וקבוצות ג'יהאדיסטיות בהן גם חמאס. חשוב להכיר את הרקע הזה כדי להבין מה לדרום אפריקה ולסכסוך הזה. נראה שדרום אפריקה הצטרפה לשורת השחקנים השליליים כחלק מהציר האיראני ג'יהאדיסטי בעולם ומבחינת מדובר בכלי נוסף לסייע לחברים שלהם במאבק נגד ישראל".
חשוב לזכור שללא התגייסות של מדינה לא יכולה הייתה להיפתח תלונה בבית הדין בהאג, ולכן לכניסתה של דרום אפריקה לאירוע יש משמעות מיוחדת. מנגד, חמאס שאינו מוגדר כמדינה לא יוכל להיתבע בפלטפורמה הזו על אף המעשים החמורים והקשים שביצעו אנשיו. על כך אומרת סגל כי "אנחנו לא מחפשים סעד בקהילה הבינלאומית ובפלטפורמות המוטות האלה שכבר חווינו על שרנו מהן את כל הכוויות האפשריות, וביתר שאת מהשבעה באוקטובר. את הצדק שלנו אנחנו משאירים לעשות בידינו והפעולה של צה"ל ומערכת המשפט הישראלית הן שצריכות להיות מערכת הצדק שלנו ולא המערכת הבינלאומית, והמחבלים ימצאו את מותם במערכה הצבאית או בידי מערכת המשפט".
מאחר והגורמים הישראליים אינם מספקים את הזירה הבינלאומית, עולה השאלה מה יוכל בית הדין המדובר בהאג לעולל לישראל במהלך דיון שכזה ועו"ד סגל מבהירה כי בשורה התחתונה התשובה היא 'כלום', אך עם זאת יכולות להיות להכרעות קיצוניות של בית הדין הזה השלכות עקיפות קשות מבחינתה של ישראל: "במישור הישיר, האם לבית הדין בעצמו יש יכולת להוציא נגדנו צווים או סנקציות? התשובה היא לא, אבל יש עוד מעגלים, כי אם יש פסק דין שמדבר על רצח עם ונשמעות אמירות קשות על ישראל, יכולות להיות לכך השלכות על היחסים עם מדינות כאלה ואחרות שאולי יחליטו לנקוט בצעדים כאלה ואחרים ולמנוע לגיטימציה לישראל כי מדובר בגוף שכאילו הוא אובייקטיבי, כך שזו צרה, אבל נכון לקרר את ההיסטריה. התמודדנו עם גופים בינלאומיים כבר בעבר".
סלע מציינת בדבריה כי נכון להעלות תהייה בדבר ההחלטה להשתתף בדיון ובכך להעניק לבית הדין מידה מסוימת של לגיטימציה. היא מציינת בדבריה כי אינה מכירה את כל מכלול השיקולים של מקבלי ההחלטות בסוגיה זו, אך עם זאת ניתן לתהות על כך ואולם מאחר וההחלטה כבר התקבלה ויש כוונה להשתתף, לא נכון לעסוק בכך בהרחבה רבה כעת.
על השאלה כיצד אנחנו מתנהלים באירוע כולו, האם אנחנו נשארים בזירת התגוננות או עוברים להתקפה, על כך היא משיבה ומציינת כי ברמה המשפטית מדובר בטענה שאינה אלא קשקוש מוחלט, אך קיימת כאן הזדמנות לעבור להתקפה ישירות מול דרום אפריקה שלה לא מעט דברים שהיא מבקשת להסתיר מהקהילייה הבינלאומית ואותם עלינו להציג כחלק מהמאבק החזיתי מולה. מדובר הן בתמיכה בציר האיראני, הן בתרומה וסיוע עקיף לרצח העם שבוצע בנו בשבעה באוקטובר, הן בתכניות וכוונות העתיד של הארגונים השונים לגבי ישראל והן במחוזות של מימון וסיוע דרום אפריקאי לטרור ולשחקנים רעים בעולם והקשרים שהם שומרים ומנסים להסתיר כמו העברות כספים לארגונים בעייתיים. "יש הרבה מה לתקוף את דרום אפריקה . מציעה להוריד את הכפפות ולצאת לקרב ולכל הפחות לגרום להם להצטער על כך או להרתיע שחקנים אחרים לקראת העתיד".
לטעמה של סגל על ישראל להפנים את כללי המשחק ולהבין מה מטרותינו האסטרטגיות כאשר הסיכוי לקבל דין צדק הוא אפסי וכאשר אלו הקלפים צריך לבחון כיצד נכון לשחק, אם לקפל זנב לצאת מהקרב או לכל הפחות להראות לשחקנים אחרים שמתכוונים לנהוג כמו דרום אפריקה כבעל הבית הישראלי השתגע והוא גובה מחירים מאוד גבוהים ממי שנוהג איתו כך.
על דבירה אלה שאלנו אם אכן קיים סיכוי שישראל תסיר כפפות מול דרום אפריקה כאשר ראינו שמול ארדואן היא מבליגה שוב ושוב על אף התנהלותו הבוטה כלפיה. סגל מצידה מפרידה בין המקרים ומציינת כי אמנם כך נהג ארדואן ושבר את הכלים מול ישראל, אך לטורקיה ולישראל מערכת אינטרסים סבוכה בהיבט הכלכלי, הביטחוני והאסטרטגי מול אויבים ובעלי ברית משותפים, מה שלא קיים כאשר מדובר בדרום אפריקה וכיום אין לישראל מה להפסיד במהלך של פתיחה בקרב מול דרום אפריקה שמולה מערכת היחסים עכורה זה מכבר. "השחקן שונה לגמרי בהשוואה לשחקן הטורקי ולכן כל השיקולים של שכר ועונש הם שונים. לכן צריך להוריד את הכפפות ולצאת למלחמה הזו".