סהר קלדרון בת ה-16, ששוחררה יחד עם אחיה ארז משבי חמאס, אחרי 51 ימים בהם היתה נתונה בידי המחבלים בעזה שיחזרה את הרגעים הקשים שעברה בראיון לחדשות 12.
"התנאים שם ממש ממש קשים. אין הרבה אוכל. יש רעב, לא רואים אור יום. אין תחושת זמן. געגוע, אי ודאות ונתק מהעולם שבחוץ - לא היה שום מידע. הרגשה של חוסר אונים", סיפרה.
"היו לי הרבה מחשבות: 'האם אני אצא מפה מתישהו ואחזור למשפחה שלי? כמה זמן עוד אהיה פה? אולי יהרגו אותי?' לא היה לי מה לעשות עם המחשבות האלה. הרגשתי ששכחו אותי, שלאף אחד לא אכפת ממני. הרבה פעמים הם אמרו לנו 'לביבי לא אכפת מכם', ש'ששכחו אותנו'", הוסיפה.
אביה, עופר, נותר בידי המחבלים. "אני מתגעגעת לאבא שלי הרבה. חושבת עליו ומחכה לו. מגיע לאבא שלי לחזור, מגיע לאחים שלי לראות את אבא שלהם".
היא סיפרה על הרגעים האחרונים שלה לצד אביה במהלך המתקפה של חמאס. "היינו בממ"ד, והתחלנו לשמוע צעקות בערבית ויריות. שמענו צעקות ליד הבית שלי, נשמעו דפיקות בדלת ורעש חזק. פתאום היה פיצוץ, ואבא שלי צעק לי לפתוח את החלון של הממ"ד. קפצנו ממנו - וממש מולנו הייתה חניית רכבים. למזלנו השכונה הייתה ריקה, התחבאנו מאחורי אוטו לבן גדול, וצמוד אליו היה הרכב של אבא שלי".
"בזמן שהסתתרנו - מחבל פיצץ את האוטו של אבא, ניפץ את החלונות", הוסיפה סהר. "אחרי ששמענו אותו הולך, אבא שלי בדק שהשטח פנוי. רצנו משם לאחד השיחים - והסתתרנו שעתיים שלמות. היה בתוך השיח חורים, היינו במרכז הבלגן - ראינו הכול. המחבלים פתחו גדר של הכרם - וכל המחבלים מעזה נכנסו. ראיתי לפחות 400 ערבים נכנסים, מילדים עד אימהות וזקנות", הוסיפה.