ד"ר עדי שורץ, עמית מכון 'משגב' לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, מסביר בשיחה עם ערוץ 7 מדוע יש להימנע מהצבת כוחות שמירה מטעם האו"ם בעזה ולבנון וטוען כי ביטחון אפקטיבי ויעיל יושג רק באמצעות שליטה של מערכת הביטחון הישראלית במרחב.
ד"ר שורץ תיאר את הבעייתיות בקונספט 'כוחות שמירת שלום בין לאומיים', ואמר: "אני חושב שהסיכום הכי טוב או התיאור הכי טוב של התופעה הזו - כוחות שמירת שלום בין לאומיים, בטח בהקשר של הסכסוך הישראלי-ערבי זה מה שאמר בזמנו שר החוץ שלנו אבא אבן - "הכוחות האלה זה כמו מטרייה שלוקחים ממך ברגע שמתחיל הגשם". כלומר כל עוד אין בעיות, אז הכוחות האלה נראים כמו פתרון טוב, אבל בניסיון הישראלי דווקא כשבאמת צריכים אותם, הם לא מצליחים לממש את הייעוד ולספק ביטחון ראוי".
ד"ר שורץ נשאל מדוע הצבת כוח בין לאומי היא אופציה לא אפקטיבית, ולכך השיב: "התשובה לכך נובעת מהרבה מאוד סיבות. בראש ובראשונה מכך שאין מוטיבציה לאנשים שמגיעים ממקומות בעולם להגן על אנשים שהם לא בני עמם. מצפים מנורווגים ואיטלקים להגן בכוח ולסכן את נפשם. מדובר פה הרי בהתמודדות עם כוחות חמושים, בעזה עם חמאס ובלבנון עם חיזבאללה, אז למה בעצם שיבואו לפה חיילים וישלמו בחייהם על הדבר הזה? ואנחנו רואים שהטיעון הזה מתממש במציאות - כשבאמת צריכים אותם, הם בורחים מפה".
ד"ר שורץ פירט על כוחות השמירה הבין-לאומיים הנמצאים באזורנו, ואמר כי: "כוחות לשמירת השלום יכולים להימצא בהרבה מאוד פורמטים. ניתן לציין לדוגמא שכל הארגונים שמתחילים באותיות UN למעשה שייכים לאו"ם. אבל היו לנו עוד ארגונים כאלה בארץ ישראל. UNTSO הוא ארגון שיושב בירושלים והוקם ב-1948 כדי לשמור על השלום בקווי שביתת הנשק. כמה הם אפקטיביים? אני חושב שניתן לראות את המצב בירושלים ולהחליט בעצמינו. דה-פקטו הכוחות הללו משרתים יותר צרכים של יחסי ציבור ופחות שומרים על הביטחון באזורי סכסוך. כאילו הם מנסים לשווק ולהגיד 'הנה עשינו משהו', אבל במבחן התוצאה הם כמובן לא עומדים".
ד"ר שורץ נשאל על טיבם של כוחות האו"ם בלבנון, שנראה כי נוכחים בשטח ומקיימים מגעים עם שני הצדדים, והשיב כי: "לגבי יוניפי"ל, צריך לציין שהארגון הוקם ב-1988 כדי להתמודד בראש ובראשונה עם ארגון אש"ף בלבנון, והוא לא עשה את זה. אחרי זה הוא היה אמור להתמודד עם חיזבאללה והוא לא עשה גם את זה. יוניפי"ל כבר 45 שנה בלבנון והיריבות בינינו לבין חזבאללה לא השתנתה, כי אין ליוניפי"ל את הכוחות והאמצעים כדי להתמודד עם הסוגייה המורכבת הזו".
"מה שאני רוצה לטעון זה שהרצון של חיזבאללה לתקוף, לא קשור אם יהיו או לא יהיו כוחות שמירת שלום בלבנון. הרי לפי החלטה 1701 שהתקבלה במועצת הביטחון של האו"ם לאחר מלחמת לבנון השנייה, יוניפי"ל היו צריכים לוודא שלא יהיו כוחות חמושים בדרום לבנון. זה לא קורה. צריך שיהיה ברור, אם בשבעה באוקטובר חיזבאללה היה עושה את מה שעשה חמאס בדרום, אף חייל של יוניפי"ל לא היה מפריע לו בדרך", כך כלשונו.
ד"ר שורץ הסיק מההתנהלות של ארגוני הסיוע של האו"ם כי: "הניסיון של ישראל מראה שהדבר הזה מאוד לא אפקטיבי, זאת ועוד שהארגונים האלה בדרך כלל פועלים נגד ישראל. אנחנו הרי יודעים מה הם ההטיות של האו"ם. אגב היו ניסיונות לא רק של האו"ם, אלא של כוחות אמריקאיים ובריטים, או משקיפים בחברון. הבעיה היא עם כל הארגונים האלה חוזרים לדעתי למשל המטרייה של אבא אבן. ברגע שבאמת צריכים את הכוחות האלה, כשמתחילה אלימות אמיתית, אי אפשר לסמוך עליהם".
לסיום הבהיר: "צריך להיות ברור. אם המטרה היא לשמור על ביטחונה של ישראל, אז מי שיעשה את זה הוא רק צה"ל. להפקיד את ביטחוננו בידי האו"ם יהיה אבסורד. אנחנו רואים את זה בצורה טובה ביהודה ושומרון - אם אתה רוצה ביטחון, אתה צריך את חופש הפעולה של הכוחות שלך. לחשוב שכוח בין לאומי יעצור את הטרור זה פשוט נאיביות".