'עורי ישראל' היא יוזמה הקוראת לממשלת ישראל לשנות גישה גם כלפי הרשות הפלשתינית ולהבין שאין הבדל משמעותי בינה לבין החמאס. חבר הכנסת לשעבר עו"ד אביחי בוארון, ממובילי היוזמה, מספר עליה.
בוארון מספר שמה שהוביל להקמתו של המיזם הוא "המחשבות שהחלו להופיע לפני כחודש וחצי או חודשיים על העברת הרצועה לניהול הרש"פ. זה הדהים אותנו וגרם לנו לקפוץ ולעשות מעשה", הוא אומר ומבהיר: "הרש"פ היא עוד ארגון טרור שביד אחת יוזם טרור, מפעיל טרור, מעודד טרור ומממן אותו וביד שנייה מנהל את החיים האזרחיים של ערביי יהודה ושומרון. לארגון הזה יש תפיסה ברורה איך להגיע ליעדיו המדיניים, שזה הקמת מדינה ביהודה ושומרון ואחר כך התפשטות מהים ועד הנהר. לתת לארגון כזה לנהל את הרצועה זה להחליף ארגון טרור אחד בשני. זה לא יכול להיות".
לדבריו, על מנת להבין את המציאות נכוחה יש לראות את יחסה של הרשות הפלשתינית לאירועים: "בכירי הרש"פ מדברים על אירועי הטבח כמוצדקים ואומרים שהם ימשיכו את הטבח ביהודה ושומרון, לא רק בישובים אלא גם בעוטף יהודה ושומרון. כשרואים את הרש"פ מפעילה טרוריסטים ואומרת להם שמי שרוצה קצבה לכל החיים שיעשה פיגועים ויהרוג ביהודים, כשהיא מחנכת את הילדים שלה בטלוויזיה ובמערכת החינוך להאדרת שאהידים, כשהיא קוראת על שמם בניינים ציבוריים. כשרואים את כל אלה לא צריך יותר מזה כדי להבין שמדובר ברשות שהיא בדיוק כמו חמאס, היא חמאס".
מוסיף בוארון ומזכיר את הסרטונים שנחשפו באחרונה ובהם נראה כיצד חיילי הרש"פ מתרגלים השתלטות על ישובים ולקיחת חיילים בשבי, עובדה נוספת המלמדת על זהות המטרות היעדים והאינטרסים בין הרש"פ לחמאס, "וישראל ממשיכה לעצום עיניים".
"אמנם נעשית פעילות מבצעית של צה"ל באיו"ש וכל הכבוד על כך לחיילי צה"ל ומפקדיו, אבל יש אשליה שהכול בסדר למעט כמה טרוריסטים פה ושם, אבל זה לא נכון. הכול לא בסדר. קצינים בצה"ל נתלים בתיאום הביטחוני עם הרש"פ, אבל ברור שזה משחק כפול. היא מתאמת עם גורמי הביטחון הישראליים ומצד שני מייצרת פיגועים. כך הם מגבשים לעצמם אליבי בעיני העולם כמי שמתאם ביטחונית את האירועים ואינו אויב, אבל הם פועלים כמו אויב, חשובים כמו אויב ומתאמצים לעשות את מה שעושה האויב".
על דבריו אלה של בוארון אנחנו שואלים כיצד זה ראש הממשלה מדבר על העברת השליטה האזרחית ברצועה לגורמים פלשתיניים שאינם מעורבים בטרור. "אין מציאות כזו", הוא קובע ומסביר: "כל ארגון יושב על אוכלוסיה פלשתינית שברובה המובהק מאמינה ב'איטבח אל יהוד'. זו המורשת שלהם. 82 אחוזים מתושבי הרש"פ מאמינים שאירועי הטבח היו מוצדקים והם נערכים לעשות זאת גם ביהודה ושומרון. הם חמושים בכל מקום".
מוסיף בוארון ומציין כי אכן לפני חודש וחצי או חודשיים היו כמה אישים שדיברו על העברת עזה לאחריות הרש"פ, אך "ראש הממשלה מבהיר שהרש"פ לא תבוא לרצועת עזה. זה קו ברור ומוחלט שנאמר גם לאמריקאים באינספור מסיבות עיתונאים ומפגשים מעם נציגים אמריקאיים. זו העמדה הרשמית. בנוסף לכך אנחנו אומרים שמה שלא טוב לעוטף עזה לא טוב גם לעוטף יהודה ושומרון. לא יתכן שניתן לה לנהל את יהודה ושומרון ולסכן את הישובים מהגלבוע ועפולה דרך גוש דן השרון ועד לערד. לכן צריך לפרק את הרש"פ".
על השאלה כיצד ינוהלו חייהם האזרחיים של התושבים ברצועת עזה וביו"ש, משיב בוארון כי "הארגון צריך להיות גוף אזרחי טהור ללא כל אלמנט צבאי וללא אלמנט של שלטון מרכזי, כלומר רשויות מוניציפאליות. תקוותי שיהגרו מעזה כמה שיותר וכעת זו תקווה חצי ריאלית, אבל יישארו שם כמה מאות אלפי אנשים ואולי יותר, וצריך לנהל להם את הזבל והמים. אני לא מוכן שיהודים ינהלו את הדבר הזה. מי שינהל זאת הוא גורמים אזרחיים מוניציפאליים ואת זה להעתיק גם ליהודה ושומרון, שם יוקמו שש רשויות מוניציפאליות ערביות".
הניהול הפנימי, אומר בוארון, יבוצע דרך תקציב פנימי ללא אחריות אזרחית ישראלית, כשישראל תצטרך לדאוג לכך שהסתה לא תהיה עוד והרשויות הללו תהיינה מבוקרות על כך. "הם יקבלו חשמל ומים ושירותים וישלמו עליהם. מדובר בשטח מפורז. לא יכול להיות כוח חמוש מהנהר ועד הים חוץ מצה"ל ומשטרת ישראל". מעמדם יהיה של אזרח תושב, כמעמדם של תושבי מזרח ירושלים.
"המחשבה צריכה להיות איך אנחנו ברמה הטכנית לא מאפשרים לאוכלוסיה ששונאת אותנו לייצר יכולת מבצעית כלפינו. זה יקרה כשנשב להם על השיבר ולא ניתן להם יכולות תשתיתיות מדינתיות וכלכליות. האויב שלנו צריך להישאר רעב צמא ויחף ואנחנו לא צריכים לדאוג לכלכלה שלו. לא לחשוב בדפוסי אוסלו שההפסד שלהם יהיה גדול כך עד שלא ירצו לתקוף אותנו. המציאות הפוכה. ככל שיש לאויב שלנו יותר כסף משאבים ותארים אקדמאיים הוא יותר מוכשר, שבע וחכם בדרכו לפגע באזרחי ישראל ובעם ישראל".
בוארון מספר כי שוחח בדיוק על כך עם ראש הממשלה ואכן אצל ראש הממשלה ובמפלגת הליכוד יש אוזן קשבת והסכמה לעקרונות המובילים של האמירות הללו. "דיברנו על הדברים ודנו בהם ואלה הכיוונים שנכון לעכשיו ישראל מתכוונת ללכת בהם".
לזאת הוא מוסיף ואומר כי "עדיין לא התקבלה החלטה עקרונית מדינית לביטול הסכמי אוסלו, למרות שאני שמח שיותר ויותר חלקים בעם ישראל מבינים שמדובר היה בטעות, אבל עדיין הם לא התבטלו פורמאלית, עדיין יש צורך לבטל חלקים מהם כמו חלוקת שטחי יהודה ושומרון לאזורי ABC, חייבים לחזור ולשלוט על השטח גם ברמה האזרחים כי הם מנצלים את הרשות האזרחית שיש להם כדי להשתלט על השטח על ידי מבנים כדי לשפר את אחיזתם בעמדות קדמיות שחונקות את ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. אנחנו חייבים לשים סוף לדבר הזה. הרש"פ עדיין מהווה שלטון מרכזי שמאתגר את ישראל גם בשטח וגם בזירה המדינית".