ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה בראשות ח"כ זאב אלקין התכנסה היום לדיון בנושא התפרצות גל אנטי ישראליות ואנטישמיות בקמפוסים בארה"ב וההתמודדות איתו.
על פי נתונים שרוכזו על ידי ארגון "מוזאיק", מתחילת המלחמה נרשמה עלייה של 700 אחוז בתקריות האנטישמיות נגד סטודנטים יהודים, כ-1,000 תקריות אנטישמיות דווחו בקמפוסים ברחבי צפון אמריקה, מתחילת המלחמה.
ההערכה היא כי 80 אחוז מהמקרים לא מדווחים לרשויות מתוך חשש לחשיפה, ומתחילת המלחמה למעלה מ-110,000 סטודנטים השתתפו באירועים פרו-ישראליים.
כמו כן, על פי סקר של ארגון "הלל" 37% מהסטודנטים היהודים מסתירים את יהדותם בשל אנטישמיות בקמפוסים.
בדו"ח של משרד התפוצות שמרכז אירועים וביטויי אנטישמיות בולטים ברחבי העולם, צויין כי הליגה נגד השמצה דיווחה כי מאז תחילת המלחמה תועדו 2,031 אירועים אנטישמיים ברחבי ארה"ב, האירועים האנטישמיים שנרשמו כוללים 40 מקרי תקיפה פיזית, 337 אירועי ונדליזם, 749 אירועי הטרדה, ו-905 הפגנות, אשר כללו שיח אנטישמי ותמיכה בטרור.
יו"ר הוועדה ח"כ זאב אלקין אמר כי מדובר ב"גל פרוע של אנטי ישראליות ואנטישמיות ששוטף את הקמפוסים בארצות הברית בזמן האחרון חושף את עומק הבעיה ביחס למדינת ישראל במקומות בהם צומח דור חדש של האליטה האמריקאית. המצב הזה הוא תוצאה של פעילות שיטתית ענפה ארוכת שנים של גורמים עוינים למדינת ישראל, פעילות שהושקעו בה תקציבים רבים. מתן מענה הולם למגמה המסוכנת הזאת הוא צורך אסטרטגי של מדינת ישראל."
רות כהן דאר, מנהלת המחלקה למאבק באנטישמיות במשרד החוץ אמרה : "התופעה לא חדשה אבל התעצמה מאז תחילת המלחמה. אלה תפיסות עולם שמטופחות ומקבלות סיוע מגורמים חיצוניים שמעבירים סיוע ותמיכה. ישנה פעילות מאוד אינטנסיבית של ארגונים פרו פלשתינים שמתחזקים ארגוני סטודנטים שמהווים מחוללי הפעילות האנטישמית והאנטי ישראלית. צריך להסתכל על הבעיה הרבה מעבר לקמפוסים. אנחנו רואים תקריות שקורות כבר בגילאי יסודי ותיכון. הסטודנטים לא מגיעים לאוניברסיטאות כדף חלק אלא סופגים את זה כבר במערכת החינוך."
הדס לורבל, מהמל"ל הוסיפה: "אנחנו תופסים עוד לפני המלחמה את סוגיית יהדות ארה"ב כחלק מתפיסת הביטחון של מדינת ישראל. כינסנו את כל משרדי הממשלה במטרה להתחבר ליהדות ארה"ב סביב הזהות המשותפת מתוך הבנה שיש כאן בעיה מתמשכת שהולכת ומעמיקה. במהלך המלחמה ראש המל"ל נפגש עם ראשי הפדרציות השונות בניסיון לראות איך אפשר להיאבק בתופעה ולקדם חקיקה בארה"ב שתאבק באנטישמיות ותפעל מול הקמפוסים, כולל התמודדות עם המימון הקטארי."
סטודנטים בקמפוסים תיארו בוועדה את החוויות האישיות שלהם ואת מקרי האנטישמיות בהם נתקלו. אופיר דיין, חברה בארגון סטודנטים תומכי ישראל אמרה: "האירועים שאנחנו חווים בקמפוסים הם לא מפתיעים ולא התחילו ב7.10. הבעיה הגדולה פה היא שאין זיכרון ארגוני פשוט כי הסטודנטים מתחלפים כל 4 שנים, שזה בערך הזמן בין סבב לסבב ברצועת עזה. הסטודנטים הם לא גוש אחד והקמפוסים הם לא גוש אחד. הרוב המוחלט לא מודע בכלל למה שקורה כאן וגם לא ממש אכפת לו ואלה הסטודנטים שאנחנו צריכים להגיע אליהם כי באקלים הפוליטי בארה"ב הם נדרשים לגבש עמדה."
אלקין הודיע בסיכום הדיון כי הוועדה תקיים דיון המשך ואמר: "הדיון חשף את עומק הבעיה והאתגר האסטרטגי שהיא מייצרת לא רק עבור הסטודנטים היהודים אלא גם לעתיד היחסים בין ישראל לארצות הברית. גורמי הממשלה האמונים על הנושא יחד עם גופי החברה האזרחית חייבים להוביל תוכנית משמעותית עם תקציבים רציניים לשינוי האווירה ביחס למדינת ישראל בקמפוסים בארצות הברית. זה צו השעה ויפה שעה אחת קודם ואנחנו נקיים על כך דיון המשך".