לבית של סימה הגעתי ביום גשום וסוער, וזה היה המקום הכי נכון להגיע אליו, ברגע הכי נכון.
זה קרה לפני שנים אחדות. יצאנו לטיול בקברי צדיקים בצפון, אני עם כמיהה עצומה בעיקר להגיע לרבי שמעון, לשבת שם בלי לזוז ולשפוך את ליבי בפני השם בזכות הצדיק המופלא הזה. בעלי, קצת יותר קרבי ממני, עם רשימה ארוכה של קברי צדיקים שהוא רוצה להגיע אליהם, למרות התחזית האפורה למדי וענני הגשם הכבדים שכיסו את מלוא רוחב השמיים. אבל הוא היה חדור מטרה. אין מה לעשות, פעם צנחן תמיד צנחן, גם כשהולכים לקברי צדיקים. אז בסוף הסכמנו שנעשה סיבוב קצת יותר קצר, שייגמר בשהייה ארוכה כלבבי במירון, בציון הרשב"י. וכך, מצוידים במפה טרום עידן הווייז, כריכים ומצב רוח טוב, הפעלנו את אוסף השירים האהוב עלינו ויצאנו צפונה.
בעלי התייחס לעניין ברצינות. הג'יפ התורן רטן קצת, אבל הסכים להירתם למשימה וכך נסענו בשטח הררי בלב הגליל העליון, מבקרים בין ציון לציון, מתפללים, תהילים וחוזר חלילה. בשלב כלשהו כבר התעייפתי, אבל הרשימה של בעלי עדיין הייתה ארוכה, ולא הייתה לי ברירה אלא להמשיך. "את יודעת מה זה ברכות של כל כך הרבה צדיקים?" הוא ניסה להלהיב אותי, אך לבסוף סיכמנו לקצר עוד קצת את הרשימה וללכת רק לעוד שלושה מקומות. בינתיים גם מזג האוויר אתגר אותנו עם רוחות עזות וטיפות גשם שהחלו לרדת.
הדרך לציון שאליו נסענו הייתה דרך הררית, והתמרונים בין הסלעים יחד עם השביל הבוצי שכנעו גם את בעלי שהגיע הזמן לוותר. כאמור, אנחנו עם מפה ולא עם ווייז או GPS, שעדיין לא היו חלק בלתי נפרד מחיינו. הרבה התלבטויות ותהיות לאן לנסוע הובילו אותנו לבסוף ליישוב כפרי שלא היה מסומן במפה, כלומר – טעינו.
פיתות, חילבה וקניידלך
הבית שמולו חנה הג'יפ שלנו היה מכוסה כמעט כולו במטפס ירקרק. הגינה המסולעת החצי־פראית הקסימה אותי ממבט ראשון. הרקפות שממש כמו בשיר יצאו מבין חגווי הסלעים, עשבי התיבול הרבים והטאץ' המיוחד של הגנן היו לגמרי לטעמי. מיד התנדבתי לגשת אל הבית, לדפוק על דלתו ולהתייעץ עם תושביו כיצד להגיע למחוז חפצנו.
את הדלת פתחה אישה תימנייה נמרצת עם כיסוי ראש צבעוני ועליז. היא לא אפשרה לי להיות נבוכה ולו לרגע. מיד כששמעה מה רצוני, חייכה אליי חיוך רחב. "את לא הראשונה שטועה בדרכים כאן!" הודיעה לי בטון מרגיע, ומיד שלחה את בעלה שידריך את בעלי איך נכון להמשיך לנסוע.
"אבל את נכנסת בינתיים, כן?" קראה לעברי. "קר מדי בשביל לנסוע על בטן ריקה. מה אכלתם היום? סנדוויץ'? אתם חייבים לעצור לרגע ולאכול קערה של מרק חם. ואל תדאגי, הכול אצלנו מהדרין!" לפי הריחות המופלאים שעלו מכיוון המטבח, הייתה לי הרגשה שכדאי מאוד לשמוע בקולה. לשמחתי גם מוזי, בעלה של סימה, המשיך אף הוא באותו מהלך ושכנע את בעלי להיכנס.
יש לי איזה חלום ישן, שאין לי מושג אם אי פעם יתגשם. חלום על בית ביישוב אי שם בצפון. גינה קסומה עם כל מה שאני אוהבת וחולמת מקיפה אותו, ירקות ופירות ועשבי תיבול וורדים ופרחים בכל הצבעים. ובתוך הבית – יש לי בראש כבר תוכנית שלמה מה יהיה בכל חדר וחדר, אפילו הנוף המופלא שנשקף מהחצר ומהחלונות כבר מתוכנן.
אז אני עדיין חיה לי בדירה בקומה ארבע בעיר מאוכלסת להפליא, אבל בינתיים סימה ומוזי חיו את החלום שלי במלואו. הבית שלהם היה מלא חן ואי אפשר היה להפסיק להסתכל עליו. כל פינה טופלה ביד אוהבת, שילוב של חפצי אומנות עדינים, תמונות נוף, רהיטים מכל הסוגים והמינים והרבה דברים שנאספו במשך שנים. רצפת קרמיקה צבעונית, אח גדול שחימם את כל הבית ומילא אותו בריח עשן עדין. מטבח מרווח ומואר, המון חלונות ומרחב, ממש כמו בחלומות שלי. התיישבנו ליד שולחן עץ גדול ורחב וממש אחרינו – הסערה באה. גשם עז ניתך, השמיים הפכו כמעט שחורים והערפל הסווה את הנוף הקסום שעד כה נשקף מהחלון. באמת שהצעת האירוח של סימה ומוזי לא הייתה יכולה להיות מדויקת יותר.
אחר כך הגיעו פיתות טריות עם חילבה וירקות חתוכים וסחוג ירוק חריף ומהמם. והשיא – מרק עוף תימני, חרפרף, ירוק מכוסברה וסלרי וצהוב מהמון חוואייג', עם רבע עוף וחתיכה נמסה בפה של בשר בקר. לכל הטוב הזה הוסיפה סימה גם גזר, המון בצל מטוגן וקצת קניידלך רכים ואווריריים. השיחה הנעימה שהתגלגלה בינינו, האוכל הטעים והמנחם והתגלית המופלאה הזאת – מרק עוף תימני - היו השיא של הטיול שלנו. ללא ספק זהו אחד המרקים הטעימים בעיניי, ועד היום הוא זוכה להצלחה כבירה בכל פעם שאני מכינה אותו.
אז עכשיו, ברגע כזה שלכולנו נחוצה נחמה, אני מציעה לכם להצטרף להרפתקה ולהכין מרק עוף תימני עם טוויסט של קניידלך וליהנות מהחוויה המופלאה הזאת.
מרק עוף תימני
הוא נשמר במקרר עד ארבעה ימים, נהיה טעים יותר מיום ליום וזוכה להצלחה חוצת מגזרים.
דרגת קושי:
קלה פלוס
זמן בישול:
כשלוש שעות
12-10 מנות
3 כפות שמן זית
3 בצלים גדולים
4 גזרים
4 גבעולי סלרי כולל העלים
3 תפוחי אדמה
800 גרם בשר למרק, חתוך לקוביות בגודל 3 סנטימטרים
6-4 כרעיים של עוף (אפשר גם כנפיים)
2 כפות חוואייג' למרק
חופן גדול של כוסברה קצוצה
חופן גדול של פטרוזיליה קצוצה
מלח ופלפל לפי הטעם
1 כפית (או לפי הטעם) סחוג ירוק
לקניידלך:
2 כוסות קמח מצה
3 כפות שמן
מלח ופלפל
2 כוסות מים רותחים
2 ביצים
פורסים את הבצלים לעיגולים ומטגנים אותם בשמן כ-10 דקות, עד שהם מזהיבים. מקלפים את הגזרים ופורסים אותם באלכסון לעיגולים. חותכים גם את גבעולי הסלרי לעיגולים אלכסוניים וקוצצים דק את העלים. חותכים את תפוחי האדמה לפרוסות. מוסיפים לבצל את הירקות החתוכים, הבשר והעוף וממלאים את הסיר במים. מביאים לרתיחה, מסירים את הקצף שמצטבר מלמעלה, מנמיכים את האש ומוסיפים את החוואייג', הכוסברה והפטרוזיליה. מתבלים במלח ופלפל. מנמיכים את האש ומכסים את הסיר. מבשלים כ-3 שעות או עד שהבשר רך מאוד. לקראת רבע השעה האחרונה לבישול מוסיפים את הסחוג לפי הטעם.
בזמן שהמרק מתבשל מכינים את הקניידלך: מערבבים בקערה את קמח המצה עם שמן, מלח ופלפל. מוסיפים את המים הרותחים ומערבבים היטב. מצננים מעט ומוסיפים את הביצים, מערבבים היטב עד שהן נטמעות בתערובת ושומרים במקרר כחצי שעה. יוצרים כדורים עגולים בקוטר 3 סנטימטרים, ומכניסים אותם למרק כחצי שעה לפני סוף הבישול.
לתגובות: avmyzlik@gmail.com
***