הרב חיים גרינשפן, מרבני ישיבת מצפה יריחו, הסביר בשיחה עם ערוץ 7 את דעת התורה בסוגיות מוסר מלחמה כמו שאלת ה"בלתי מעורבים" בלחימה - מושג שנשמע לא אחת מצד גורמים בינלאומיים לגבי האזרחים בעזה.
"אינני בא לפסוק אלא לעורר ולהעלות את הסוגייה ממקורותיה. מפורסמים דברי המהר"ל בפרשת וישלח על מעשה שמעון ולוי שאומר שמעשה שכם, מכיוון שזה אומה נגד אומה, וכשיש אומה נגד אומה לא מתייחסים לפרטים אלא הפרט מתבטל אל הכלל. מתייחסים אל האומה ככלל ואין חילוק בין פרט לפרט שהנידון הוא מלחמה", מסביר הרב גרינשפן.
"במלחמה אנחנו לא מתייחסים לפרטים, הם מאבדים את המשמעות שלהם, מתייחסים לאומה ככלל, הפרט הוא חלק מאומה. בדיוק מה שרואים במצרים שאותם מצרים שהכתוב מעיד עליהם שהם ירא את דבר ה', בסופו של דבר הם היו חלק מהמאמץ המלחמתי", הוסיף.
לדבריו, "בעל הכנסת הגדולה שואל: מה החידוש שטוב שבגויים בשעת מלחמה הרוג? יש דין רודף וכל רודף מצילים בנפשו. הוא כותב שהנכון שאפילו אם אותו אחד הוא לא עושה אתנו מלחמה אבל שייך לכלל האומה שעושה אתנו במלחמה, אז הוא בכלל טוב שבגויים הרוג. הוא הוא מביא ראיה מהמכילתא הזו ומרשב"י, שאותם אלה שלא היו מעורבים במלחמה - אבל בסופו של דבר גם היו מגויסים למלחמה כחלק מהכלל, חלק מהאומה המצרית שנלחמת בישראל. לכן יש דין שהוא שונה מאשר רודף. רודף זה דין ביחיד, מלחמה זה דין בכלל, גם אם בכלל לא נלחמים. וכך כותב גם המהר"ל בבאר הגולה, ממש אותם דברים".
"יש שואלים שהרי עד כאן לא למדנו דין מחייה בעמלק ושבעה עממים אבל אין דין של מחייה בכל הגויים של אומה שעושה אתנו מלחמה? התשובה היא שנכון שזה שונה ממלחמת עמלק או שבעה עממים, אין דין של מחייה אבל הגדר הוא 'עד רדתה', רש"י מפרש שתהיה כפופה לך, היינו כל מה שנצרך כדי להכניע את האויב כדי שיהיה כפוף תחתנו ונכניע אותו. לצורך הכנעת האויב אין הבחנה בין אוכלוסייה לאוכלוסייה. כל מה שנצרך, הכול מותר לצרוך הכנעת האויב", מוסיף הרב גרינשפן.
הוא התייחס גם לשאלת הסיוע ההומניטרי: "בניית מצור על העיר אשר עושה אתך מלחמה, מפרש רש"י מהספרי שבכלל המצור להרעיב ולהמית בתחלואים. מה הטענה לגבי העיר? מה ההיתר? ואני אומר זאת גם בהקשר של הסיוע ההומניטרי. מה שרש"י אומר: אדרבה, מותר לעשות להם הכול, קרי רעב וצמא במצור על מנת להכניע את העיר - וממילא מה שנוגע לסיוע הומניטרי והבחנה בין חיילים לאזרחים. לפי כל מה שאמרנו: כל ההגדרה של בלתי מעורבים היא לא עומדת בקנה אחד עם המקורות שהזכרנו, כי הם כן מעורבים, כולם מעורבים, כמו שראינו במכילתא לגבי המצרים".
"האמת שגם המציאות מוכיחה ככה עד כמה יש מעגלים: יש לוחמים ויש מגוון של מעגלי תמיכה: מערכת חינוך, תמיכה, לוגיסטיקה, משפחות וקרובים, וקרובים לקרובים, רואים כמה ההגדרה שנהוג היום להגדיר כ'בלתי מעורבים' היא הגדרה שחוטאת למקורות ולאמת".
הרב גרינשפן מדגיש לסיום שכל ההחלטות בסופו של דבר הם בידי הממשלה והצבא. "כל זה בסופו של דבר בסמכותה של הממשלה והצבא, בוודאי שאין פה מתן סמכות למישהו פרטי, זה פשוט. זו ההוראה שצריכה להיות: אין להבחין בין אויב לאויב במלחמה, הכול על מנת להכניע, עד רדתה, יהי רצון שנזכה לניצחון מלא ושכל החיילים והחטופים יחזרו לשלום".