גרהרד קרצ'מר נולד בעיירה פומסן שליד לייפציג, והוא סובל מכמה נכויות קשות: עיוורון, העדר רגל וזרוע קצרה ומעוותת. כשמלאו לו חמישה חודשים פנה אביו ריצ'רד קרצ'מן ללשכת הפיהרר היטלר ימ"ש וביקש את רשותו להמית את גרהרד, או כפי שהוא כינה אותו "היצור". היטלר פנה לרופאו האישי וביקשו לבדוק את המקרה ו"לסייע" לאב. לאחר בדיקת הרופא קיבל גרהרד סם קטלני והוא "הורדם לנצח".
גרהרד, שאת סיפורו מביא הטלגרף הבריטי, היה הקורבן הראשון של שיטת רצח נאצית, פרי תכנונו האישי של היטלר, שנועדה לחסל מאות ואלפי ילדים חולי נפש ונכים. הללו היו מכשול שיש לסלקו בדרכו של היטלר ליצירת "חזונו" – קיום בלעדי של "גזע אדונים" ארי. על פי תכנית סודית, שכונתה בשם הצופן "תכנית T4", חוסלו למעלה מ 300 אלף ילדים חולי נפש ונכים, שלא כמו המקרה של גרהרד, שבו ביקש אביו להיפטר מ"היצור", הם נלקחו וחוסלו בניגוד לרצון הוריהם.
על פי הדיווח, לפני כחודש נחשף שמו של התינוק הראשון שהיה קורבן לתכנית החיסולים של נכים וחולי נפש באמצעות "המתת חסד", וזאת לאחר מחקר ממושך, בן שלוש שנים של היסטוריונים גרמנים. לפני שהתברר שמו כונה המקרה שלו "מקרה K", וזאת גם במהלך משפטי נירנברג.
זהותו של גרהרד נחשפה, כאמור, לאחר מחקר בן שלש שנים, שביצעו ההיסטוריונים הגרמנים על פי מידע שנמצא בארכיון המשטרה החשאית המזרח גרמנית, השטאזי. התיקים שנמצאו בארכיון הובאו לשם הישר מלשכתו של היטלר.
זמן קצר לאחר חיסולו של הקורבן הראשון הוזמנו ללשכתו של היטלר 15 פסיכיאטרים. היטלר הורה להם לפתוח מיד ביישומה של תכניתו הסודית להיפטר באמצעות "המתת חסד" מאלו "שאינם ראויים לחיות".
במהלך משפטי נירנברג הודה ד"ר ברנדט כי המתתו של קרצ'מר באמצעות סם מוות שימשה קטליזטור לתחילת הפעלתה של התכנית ליצירת "גזע אדונים". על פי הודאת הרופא ניתן הסם לומינל לגרהרד. הסם גרם לאובדן הכרתו ולמותו לאחר כחמישה ימים. בתקופת רייך השלישי הומתו בשיטה זו המוני הנכים וחולי הנפש.
כחודש לאחר המתתו של גרהרד הוציא משרד הפנים הגרמני צו המורה להתחיל בחיסולם השיטתי של ילדים נכים וחולי נפש. בדו"ח שחובר עוד בידי הנאצים ושהגיע לידי ההיסטוריונים מצויים שמות בתי החולים והקליניקות בתקופת הרייך השלישי שהשתתפו ב"תכנית" לחיסולם של אלו "שאינם ראויים לחיים". הרשימה מכילה כ 200 אלף חולי נפש ונכים מתוך 275 אלף שחוסלו על ידי הנאצים, כולל שמות הקורבנות ופרטים נוספים.
במרביתה מקרים בני משפחותיהם של הקורבנות לא ידעו כלל כי יקירם נרצח ב"המתת חסד". בתעודת הפטירה של גרהרד, המצויה בכנסיה שבה נקבר, נרשם כי סיבת מותו היא "התקף לב".
לפני חשיפת הדו"חות היה ידוע לשלטונות כי בשנת ה 40 חוסלו בשישה בתי חולים ב"המתת חסד" כשמונת אלפים ילדים. עתה התברר כי למעשה 296 "מרכזים רפואיים" בגרמניה, באוסטריה, בצ'כיה ובפולין חיסלו את חוליהם, ילדים ומבוגרים, באמצעות מתן סם מוות, אך לא רק כך, אלא הם הומתו גם באמצעות הרעבה וגם באמצעות שימוש בגז.
בראש רשימת קורבנות תכנית "T 4 " מתנוסס שמו של גרהרד קרצ'מר, ראשון הקורבנות.
שרת התרבות של גרמניה כריסטינה וייס פרסמה הודעה, ובה ציינה כי אכן גרמניה מודעת לפשע שנעשה כלפי אותם קורבנות וכן כי נעשו ניסיונות להסתיר את המידע. בהודעתה היא מציינת כי במסגרת ניסיונותיה של המערכת הרפואית להסתיר את פשעיה באותה תקופה היא נהגה לשלוח אל קרובי הקורבנות מכתבים, ובהם הביעה את "השתתפותה בצערן". כמו כן זהותם של הרופאים שביצעו את הפשעים נותרה חסויה.
בפרסום רשימת שמות הקורבנות יש גם הודאה על האמת וגם חזרה לתיעוד מסודר ואמיתי.
גרהרד, שאת סיפורו מביא הטלגרף הבריטי, היה הקורבן הראשון של שיטת רצח נאצית, פרי תכנונו האישי של היטלר, שנועדה לחסל מאות ואלפי ילדים חולי נפש ונכים. הללו היו מכשול שיש לסלקו בדרכו של היטלר ליצירת "חזונו" – קיום בלעדי של "גזע אדונים" ארי. על פי תכנית סודית, שכונתה בשם הצופן "תכנית T4", חוסלו למעלה מ 300 אלף ילדים חולי נפש ונכים, שלא כמו המקרה של גרהרד, שבו ביקש אביו להיפטר מ"היצור", הם נלקחו וחוסלו בניגוד לרצון הוריהם.
על פי הדיווח, לפני כחודש נחשף שמו של התינוק הראשון שהיה קורבן לתכנית החיסולים של נכים וחולי נפש באמצעות "המתת חסד", וזאת לאחר מחקר ממושך, בן שלוש שנים של היסטוריונים גרמנים. לפני שהתברר שמו כונה המקרה שלו "מקרה K", וזאת גם במהלך משפטי נירנברג.
זהותו של גרהרד נחשפה, כאמור, לאחר מחקר בן שלש שנים, שביצעו ההיסטוריונים הגרמנים על פי מידע שנמצא בארכיון המשטרה החשאית המזרח גרמנית, השטאזי. התיקים שנמצאו בארכיון הובאו לשם הישר מלשכתו של היטלר.
זמן קצר לאחר חיסולו של הקורבן הראשון הוזמנו ללשכתו של היטלר 15 פסיכיאטרים. היטלר הורה להם לפתוח מיד ביישומה של תכניתו הסודית להיפטר באמצעות "המתת חסד" מאלו "שאינם ראויים לחיות".
במהלך משפטי נירנברג הודה ד"ר ברנדט כי המתתו של קרצ'מר באמצעות סם מוות שימשה קטליזטור לתחילת הפעלתה של התכנית ליצירת "גזע אדונים". על פי הודאת הרופא ניתן הסם לומינל לגרהרד. הסם גרם לאובדן הכרתו ולמותו לאחר כחמישה ימים. בתקופת רייך השלישי הומתו בשיטה זו המוני הנכים וחולי הנפש.
כחודש לאחר המתתו של גרהרד הוציא משרד הפנים הגרמני צו המורה להתחיל בחיסולם השיטתי של ילדים נכים וחולי נפש. בדו"ח שחובר עוד בידי הנאצים ושהגיע לידי ההיסטוריונים מצויים שמות בתי החולים והקליניקות בתקופת הרייך השלישי שהשתתפו ב"תכנית" לחיסולם של אלו "שאינם ראויים לחיים". הרשימה מכילה כ 200 אלף חולי נפש ונכים מתוך 275 אלף שחוסלו על ידי הנאצים, כולל שמות הקורבנות ופרטים נוספים.
במרביתה מקרים בני משפחותיהם של הקורבנות לא ידעו כלל כי יקירם נרצח ב"המתת חסד". בתעודת הפטירה של גרהרד, המצויה בכנסיה שבה נקבר, נרשם כי סיבת מותו היא "התקף לב".
לפני חשיפת הדו"חות היה ידוע לשלטונות כי בשנת ה 40 חוסלו בשישה בתי חולים ב"המתת חסד" כשמונת אלפים ילדים. עתה התברר כי למעשה 296 "מרכזים רפואיים" בגרמניה, באוסטריה, בצ'כיה ובפולין חיסלו את חוליהם, ילדים ומבוגרים, באמצעות מתן סם מוות, אך לא רק כך, אלא הם הומתו גם באמצעות הרעבה וגם באמצעות שימוש בגז.
בראש רשימת קורבנות תכנית "T 4 " מתנוסס שמו של גרהרד קרצ'מר, ראשון הקורבנות.
שרת התרבות של גרמניה כריסטינה וייס פרסמה הודעה, ובה ציינה כי אכן גרמניה מודעת לפשע שנעשה כלפי אותם קורבנות וכן כי נעשו ניסיונות להסתיר את המידע. בהודעתה היא מציינת כי במסגרת ניסיונותיה של המערכת הרפואית להסתיר את פשעיה באותה תקופה היא נהגה לשלוח אל קרובי הקורבנות מכתבים, ובהם הביעה את "השתתפותה בצערן". כמו כן זהותם של הרופאים שביצעו את הפשעים נותרה חסויה.
בפרסום רשימת שמות הקורבנות יש גם הודאה על האמת וגם חזרה לתיעוד מסודר ואמיתי.