רס"ן במיל' יקיר, סמ"פ הפלח"ן בגדס"ר חטיבה 5, מספר לערוץ 7 על המלחמה שתפסה אותו סגור בממ"ד בבית הוריו שבעוטף, על המעבר החד בין חוסר האונים לבין הצטרפות לפלוגתו הלוחמת והתחלת הפעילות במרחב העוטף ובעומק הרצועה.
"ההורים שלי במקור ממועצה אזורית אשכול והמלחמה תפסה אותי בביתם", מספר יקיר. "ביום הראשון היינו בממ"ד כשכל הפלוגה הוקפצה לימ"חים והתארגנה. אני הגעתי יום אחרי לצאלים. זה היה רגע מאוד מרגש. ממצב של חוסר אונים בלי נשק וביישוב, פתאום אתה עם מדים של צה"ל ועם נשק וכל החיילים שהגיעו, גיוס של 160%, אנשים הגיעו לעשות כל מה שהם יכולים כדי להחזיר את הביטחון של התושבים".
"בשלב הראשון עסקנו בטיהור המרחב, שזה שם קצת גנרי לזוועות שאתה קורא עליהם. בשלב השני כבר התעסקנו יותר בלחימה בצפון הרצועה. אין ספק שהזוועות האלה מכניסות אותך לפרופורציות, שאתה מבין שהיה פה משהו חסר תקדים. זה משהו שנצרב בכולנו", מתאר יקיר את התחושות מהשטח.
לסיום התייחס להפוגה הקצרה של הגדוד שלו מחוץ לאזורי הלחימה בעזה, ולחזרתם הצפויה ללחימה בקרוב: "אז אנחנו באמת בדרך חזרה. יצאנו להתרעננות קצת. חידשנו קצת את הציוד ואת הרוח. מגיעים עם כוחות מחודשים, נעשה את הכי טוב שלנו וננצח".