סהר קלדרון, בת ה-16 שנחטפה מביתה בקיבוץ ניר עוז יחד עם אחיה ארז בן ה-12, ושוחררה עמו בפעימה הרביעית של עסקת החטופים אחרי 52 ימים בשבי בעזה, התראיינה היום (שישי) ל"ניו יורק טיימס", וסיפרה על הימים בשבי.
"לא היה אור יום, לא הייתה תחושת זמן. שמעתי את כל הפיצוצים של ישראל, פיצוצים מאוד גדולים, והיו המון פעמים שאמרתי לעצמי - בסוף אני אמות מהטילים של ישראל ולא מהחמאס".
"נכנסו לתוך עזה, פחד מוות", סיפרה סהר על יום החטיפה, "מי שנמצא בשבי לא יודע שום דבר על מה שקורה בחוץ. זה חוסר אונים. אני לא ידעתי כמה חטופים היו, חשבתי שזה אני והאנשים שהייתי איתם, לא ידעתי שום דבר".
על היום בו חזרה לישראל סיפרה סהר: "אמרו לי שאני חוזרת לישראל שעה לפני, הייתי בטוחה שהם משקרים לי, עד שבאו ובאמת לקחו אותי. פגשתי את אח שלי ארז כמה רגעים לפני שהעבירו אותנו לצלב האדום. הייתי כל כך שמחה לראות אותו, התחלתי לבכות ואמרתי לעצמי שלפחות יש לי אותו, כי לא ידעתי שום דבר".
האחים סהר וארז קלדרון נחטפו מביתם בקיבוץ ניר עוז יחד עם אביהם עופר, ובסרטון שהופץ על-ידי חמאס נראה ארז כשהוא מוחזק על-ידי מחבלים שגוררים אותו בחולצתו. אם המשפחה, הדס קלדרון, היא מהקולות הבולטים במטה משפחות החטופים. סבתם של סהר וארז, כרמלה דן, נרצחה בקיבוץ יחד עם נכדתה נויה, בעלת צרכים מיוחדים. אבי המשפחה עופר עדיין בשבי בעזה.