סרן במיל' הרב אלישיב רבהון, רב גדוד 7057 מספר בשיחה עם ערוץ 7 כיצד מקימים עירוב בצפון רמת הגולן, על גבול החרמון.
"כחלק מקורס רבנים צבאים שעשיתי לפני שנה וחצי למדנו איך להקים עירוב אך כמו בכל תחום יש הבדל בין מה שאתה לומד בתנאים סטריליים לבין מה שקורה למעשה בשטח", מקדים הרב רבהון לספר. "הגעתי לצפון רמת הגולן אחרי תחילת המלחמה והייתי צריך להקים עירוב, גיליתי שגם חיילים בני תורה לא יודעים איך להתנהל עם העירוב, לא רק פרקטיקה אלא הלכה, זה נראה פשוט אבל רחוק מלהיות פשוט".
מרחיב הרב רבהון לתאר: "הקמנו עירובין במקומות מסוימים ולאט לאט אתה מכיר ומתכונן לשבת הבאה. בשבת הראשונה שעשיתי עירוב – התייעצתי רבות עם ראש מדור עירובין ברבנות הצבאית, הייתי שולח תמונות וכך עשיתי אחד לאחד בשתי סוללות ומפקדה, מדובר על שטח מאוד גדול, לא בשטח חלק אלא אתה עובר בין עצים ואבנים, ככל שהשטח יותר מורכב – גם השאלות מורכבות, אלו לא שאלות נורמטיבית של עירוב רגיל שאתה נשאל עליהם באזרחות.
לצד ההתייעצות הרבה עם ראש מדור עירובין הייתה אפשרות להזמין צוות עירוב לכאן כדי לתת הכוונה הלכתית, ואכן הגיע אלי תלמיד חכם בשם הרב גוגיג, ראש מדור עירובין הקודם, שאף בא איתי לשטח עד לאזור החרמון. בנינו את העירוב של הסוללה הצפונית שלנו, מדובר היה על פרויקט לוגיסטי בו אתה מותח חוט באורך 150 מטר מהר אחד להר שני, תוך כדי מאלתר כל מיני דברים שיהיו עמודים שתוכל למתוח עליהם את החוט.
היה לי שימוש תלמידי חכמים בפועל אתו, שם אתה מגלה שיש דברים שאתה חושב שהם בסדר ואתה לא יודע שיש שם שאלה הלכתית. יש ספר הלכה של תורת המחנה, אלו הדברים הבסיסים אבל צריך תמיד להתייעץ עם תלמיד חכם שמוכשר בנושא שפקח לי את העיניים בנושא. התחלתי לשתף אותו על העשייה מההתחלה וכך נעשו שינויים שיש להם משמעות הלכתית.
תוך כדי הרב בניהו שנדורפי הכיר לי כמה תלמידי חכמים המומחים בנושאי העירובין וגם הכרתי תלמיד חכם בשם הרב כנרתי מנהריה שהתייעצתי אייתו הרבה, ועכשיו אני יכול להגיד: העירוב כשר, אמנם אתה לא יכול לעשות יפה ומהודר כמו בעיר כי יש לך מעבר בין עשרות עצים ביער, אבל מדובר על עירוב כשר שאפשר לסמוך עליו מבלי לחשוש שמשהו לא נעשה כדין, מדובר על תהליך לא פשוט".
לשאלה האם החיילים מהגדוד השתתפו? וכיצד התגובות שלהם להקמת העירוב?, אמר "בעיקר הייתי צריך לבנות לבד, כי גם חיילים ביני"שים שחשוב להם העירוב, בסוף מדובר בגדוד לוחם לכן הם לא פנויים להתעסק בדברים אחרים, ובצדק, התפקיד שלהם להילחם ובדיוק בשביל זה יש רב צבאי. יחד עם זאת, פה ושם נתנו יד ועזרו עד כמה שאפשר. היה להם תחושת הקלה מאוד גדולה שהם יכולים לטלטל.
"נכון שיש דברים מבצעים שבין כך מטלטלים אבל העירוב נועד בעיקר בשביל הדברים הלא מבצעים שם יש להם תחושה של הקלה, הם לא צריכים לעשות חשבונות מה יש להם בכיסים או במקרה שלנו בו יש ספר תורה אחד ל-2 בתי כנסיות שכל אחד נמצא בסוללה אחרת, לכן צריך עירוב, כי לעומת שאר השבוע שאתה מעביר את הספר תורה עם ה-האמר, לטלטל בשבת את הספר תורה זה לא נושא פשוט, לכן טוב שיש עירוב גדודי שנותן תחושה מאוד גדולה של הקלה".