בשמונה באוקטובר אביתר בנאי היה אמור להיכנס להקלטות לאלבום חדש ולהקליט שירים חדשים, וכמו תכניות רבות אחרות גם התכנית הזו קיבלה ביטול חזק בשבעה באוקטובר.

"ביום חמישי של אותו השבוע הראשון של המלחמה, עליתי לשידור לייב בפייסבוק מהבית, זה היה חלק מאותה תנועה ישראלית מתפרצת להוסיף חיים, אומץ, נחמה, התנדבות וערבות הדדית. לשיר לאנשים ולאסוף מתוכי דיבורים שעושים איזה סדר פנימי בכאוס הכללי. לתת מעצמי מה שיש לתת" הוא מספר.

"במשך תשעה שבועות עשיתי את זה בכל יום חמישי. בכל מפגש כזה הכנתי קאבר או שניים של שירים ישראלים שגדלתי עליהם. משהו בישראליות שלי מבקש את עצמו. והשירים האלה נותנים לי הקשר ומקום ושייכות, אני זקוק לזה עכשיו מאד. כולנו זקוקים לזה עכשיו".

"הבקשה שלי להנציח את הביצועים האלה היא לא רק כדי לקשור את עצמי ולהתפייס עם שיריי נעוריי, אלא, ואולי בעיקר, כדי לזכור דרכם איך אפשר לצמוח מתוך אסון, איך בעת כזו צריך ואפשר להטות את החיים אל הטוב, אל הנחמה ואל המנגינה".

פנים מחוקות - מילים: אביתר בנאי, שיר ללא שם - מילים ולחן: שלום חנוך. את עטיפת האלבום איירה אורין קדרון מתוך פרויקט "זיכרון עוטף", מיזם איור של המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל- אקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים, המבקש להנציח את יופיו של חבל הארץ עוטף עזה כפי שהיה לפני האסון בשבת ה- 7.10.23.