רס"ר ניתאי מייזלס שנפל בקרב ברצועת עזה הובא למנוחות היום (שני) בבית העלמין הצבאי ברחובות.
אימו ספדה לו: "עד אתמול לא חשבתי שניתאי הוא בין הגיבורים, אבל עכשיו הוא גיבור. בקיץ האחרון עשינו טיול ללונדון. בשבועות האחרונים העירוב בין המלחמה לעורף היה לך ממש קשה. ביטלנו את חגיגות יום ההולדת שתכננו לך ועכשיו, לנצח תישאר בן 30. סבא ממתין לך למעלה".
אביו ספד לו: "ניתאי לא סיפר מה הוא עושה במלחמה כי לא רצה להדאיג אותנו. הוא היה מהיום הראשון בלחימה ללא הפסקה. ידענו שהוא היה בטנק עם יכולות מיוחדות אך הוא לא סיפר מה זה אומר כדי לא להדאיג אותנו. ניתאי מאוד הקפיד על כיבוד אב ואם לכן לא סיפר לנו מה הוא עושה כדי לא להדאיג אותנו. השם נתן השם לקח".
אחותו ספדה: "היית האח הכי טוב, הדוד הכי טוב. אח שתמיד שם בשבילי ובשביל כולם, הראשון לעזור, סוגר את הפינות. ממש היה לך חשוב שלא נדאג לך במילואים, וסיפרת לנו סיפורים שאתה כוח לוגיסטי, שאתה רק מתקן את הטנקים ובגלל זה אתה לא עונה".
היא סיפרה: "המפקדים שלך באו היישר מהלחימה וסיפרו איזה לוחם היית. תמיד צחקת שאני חרדתית ודואגת יותר מדי ושאני חייבת להירגע. מה תגיד לי עכשיו? יש לי עוד כל כך הרבה להגיד לך, חיכינו לרקוד בחתונה שלך. דמיינתי אותך כאבא שבמבט אחד סמכותי ומצד שני האבא הכי מצחיק שיש. לוקח את הילדים לטיולים הכי שווים בג'יפ. אוהבת אותך לנצח".
הרב רפי פרץ ספד לניתאי, בוגר המכינה בעצמונה: "העדינות שלך, הגבורה שלך, אהבת ישראל שלך - היה לך כל כך חשוב לצמוח ולהתפתח, נמצא פה ציבור עצום ולא כולם הכירו אותך. גם ניתאי לא הכיר אף אחד בבארי או בנחל עז. הוא נלחם בחירוף נפש על אנשים שהוא לא מכיר את שמם ואומה שלמה מצדיעה ועומדת בכאב גדול ואומרת 'אין אהבת ישראל יותר גדולה מהאהבה שאתה וחבריך מגלים במערכה הזו'. משהו עצום נפתח פה, משהו מלא תקווה, ומולנו נמצאת רשעות. ואנחנו מאמינים בטוב, בעדינות הזאת, מאמינים שאת הטוב של העם הזה אף אחד לא יוכל לנצח".
