
חבר כותב על איל ברקוביץ' הי"ד. תקראו מה יכול לצאת משתיקות:
"הרבה מאוד זמן שאני מנסה לכתוב.. ולא מצליח.. לצערי לא הצלחתי לבוא לשבעה, כמה שרציתי לספר לכם את זה פנים אל פנים.. תוך כדי השבעה של איל, נפטרו שני חברים טובים נוספים ועוד אחד נפצע.מציאות מטורללת שכזו.
בכל אופן, רציתי לספר לכם על המפגש שלי עם איל. מפגשים האמת. כולם מלאי שתיקות, והנהונים. עם איל - לא היה צריך הרבה יותר מזה.
כשהגעתי לשיעור א בישיבה בעלי, לא הייתי "בראש" מה שנקרא. שנאתי את הדת, את אלהים כמו שהכרתי אותו אז, את הדוסים, ואת הביינישים יותר מכולם.
היה לי תאריך גיוס ל-י' אלול, תשע"ה, ליחידת מודיעין מיוחדת.
הר"מ שלי מהתיכונית ממש התחנן, שאתן להם (לדוסים) שבוע צ'אנס.
מצוייד בכל מה שהכרתי אז, ציניות, וויד, אנרגיות והרבה הרבה הרבה חוצפה, נסעתי עם תיק קטן מידי לשבוע בישיבה בעלי.
הבטחתי לר"מ, לאמא ולעצמי, שאני לוקח את השבוע הזה ברצינות (סורי, אבל שיקרתי) עושה מה שאני יכול (עוד שקר) כדי להיות ולחוות.
כשהגעתי, קיבלתי מקום ריק ליד איל (בספסל הסמוך).
לא אפרט את כל מה שקרה בשבוע הזה, כי כל מה שרציתי הוא להאיר לכם עוד זווית מיני מיליארד כאלו שהיו בו. אחד האירועים שקרו השבוע הזה והביאו אותי לאן שאני נמצא היום, זה השהות ליד איל.
ואני רוצה להסביר.
כשהייתי לידו, תמיד הרגשתי *חן*. מה זה אומר חן?
זה אומר שהתורה מלאה הומור.
חן זה אומר שאפשר להנות מגמרא.
חן זה אומר שביניש יכול להיות מלא אסתטיקה.
חן זה אומר שאישיות יכולה להיות מורכבת ועשירה ומלאת גוונים.
חן זה אומר שחלומות ושאיפות ותשוקות ומאוויים יכולים להיות חומריים לגמרי אבל מלאי קודש.
חן זה אומר שהכל בנחת רוח ובנעימות.
חן זה אומר בגובה העיניים.
חן זה אומר שקט פנימי עמוק.
חן. זה כל מה שביקשתי אז.
מאז, אני 9 שנים ברציפות בישיבה. והיום גם מלמד תורה. כשאני רוצה להראות את "חנה של תורה" לשומעי לקחי, אני מראה להם ציורים של איל על בבא בתרא. מאז שהוא נהרג, אני מראה את הציורים עם דמעות של עצב, געגוע, שמחה והתרגשות. דמעות של חן.
איל ואני לא דיברנו הרבה ישבנו אחד ליד השני רק לחודש. סה"כ חפפנו רק שנה בישיבה. היינו חברים של שלום שלום. גם בכל הפעמים הרבות שהוא ביקר בישיבה, גם אז, החלפנו כיף, חצי חיבוק, קצת "מה נשמע" כזה, ו"בהצלחה בהמשך הדדי".
אבל זה תמיד היה שם.
ולא רוצה לצאת קלישאתי, אבל הרבה מאוד ממה שאני היום זה בזכותו. לא הודיתי לו על זה מעולם. אז אני מודה לכם, שהורדתם אותו אלינו משמי מרומים, ומודה לה', ולר"מ שלי מהתיכונית, שבזכותם פגשתי את איל."
ואם זה מה שהיה עם מי ששתק עם איל, מה היה עם מי שדיבר עם איל.
האור הזה נמשך והולך בעולם, האור לא נפל.
תהיו איל.