השגריר לשעבר, המשפטן אלן בייקר, מי ששימש בעבר כיועץ למשרד החוץ וכיום מנהל את התכנית למשפט בינלאומי של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מתייחס בראיון לערוץ 7 לתביעה הדרום אפריקאית בבית הדין בהאג נגד ישראל, לנגזרות האפשריות מהדיון שם ולכוונה הישראלית לשלוח איש משפט בכיר, אולי עו"ד אלן דרשוביץ, לייצג אותנו בטריבונל הזה.
"אני לא נבהל מדברים כאלה שמבוססים על עובדות לא נכונות ועל הנחות מוטעות והתבטאויות לא חכמות של פוליטיקאים ישראלים", אומר בייקר המשוכנע כי מאחר ומדובר בשופטים ובבית דין. "אם זה בכלל יגיע למצב של פסק דין זה ייקח הרבה שנים ולדעתי בית הדין יזרוק את זה מכל המדרגות".
על דבריו אלה אנחנו שואלים אם ניתן לסמוך על הגינותם של שופטים בבית דין שכזה, ובייקר משיב בשלילה ועם זאת עדיין מביע ביטחונו שדבר לא יבשיל לכדי מהלך רציני מהאירוע כולו. "אני לא סומך כי השופטים הם שליחים של המדינות ששלחו אותם ובדרך כלל המדינות משפיעות על עמדות השופטים, אבל במקרה זה התביעה כל כך מגוחכת מכל הבחינות ולכן זה יבזה את בית הדין אם יתייחס לזה ברצינות".
אם הדברים ברורים כל כך, אולי ההחלטה לשלוח שופט ישראלי לזירה הזו היא החלטה מיותרת? בייקר משיב ומבהיר כי ישראל מחויבת להתייחס בהיותה חתומה על האמנה נגד השמדת עם, "ובמסגרת הזו הסכמנו להתדיין על שאלות שעולות במסגרת יישום האמנה. לכן אנחנו חייבים לעשות את זה, מה עוד שכפי שאמר צחי הנגבי, זו הזדמנות להביע את תדהמתנו על המגוחכות של התביעה הזו".
על זהותו של המשפטן שישמש כשופט מטעמה של ישראל, אומר בייקר כי הנוהג הוא לשגר לבית הדין משפטן המורגל בהופעות פומביות בתיקים מעין אלה "ויש כמה וכמה עורכי דין רציניים בעיקר אירופאים אבל גם אמריקאים שאנחנו יכולים להיעזר בהם. עשינו את זה גם ב1994 עם הדיון על גדר הביטחון".
באשר לעובדה שעד כה לא ידועה זהותו של השופט והחשש שמא נדרשת תקופה משמעותית יותר כדי להיערך לדיון שכזה, אומר בייקר כי הוא עצמו אינו מצוי בפרטים שהרי לא נועצו בו ועל כן אינו יודע לתת מענה מלא לשאלה, אך למיטב ידיעתו מהפרסומים בתקשורת עולה שבמשרדי החוץ והמשפטים נמצא צוות משפטנים שמתייעץ עם משפטנים מהעולם לקראת הדיון, כך שניתן לשער שהנציגות הישראלית תהיה ערוכה לכך.
על אף דבריו ולפיהם אין מקום לדאגה מהאירוע כולו, שאלנו את בייקר מה בכל זאת יכולה להיות ההשלכה הקיצונית ביותר של דיון שכזה, שאלה שיש לדון בה מאחר ומדובר בטריבונלים משפטיים שתמיד יכולים להפתיע, בעיקר כשמדובר בישראל.
"הדרום אפריקנים מבקשים להוציא צו ביניים להפסקת כל התקפות על העם הפלשתיני. גם אם היו מוציאים צו כזה לא היינו מבצעים את זה. הם יכולים להמליץ על סנקציות אם האו"ם ימצא לנכון לעשות זאת. הם יכולים להמליץ על העמדה לדין פלילי של מפקדים או מנהיגים, אבל כל אלה רחוקים מאוד כי התיקים הללו מטבעם נגררים שנים רבות, כך שספק רב אם נגיע למצב כזה ולכן אין מקום לגרום לבהלה לא לפוליטיקאים בכירים ולא לקצינים בכירים. אני ממליץ שהתקשורת לא תגרום לבהלה בקרב העם".
על קביעתו לפיה גם אם היה יוצא צו ביניים המורה על הפסקת התקיפות בעזה לא היינו מבצעים אותו, שאלנו מה השיניים שבידי בית הדין מול מקרה בו צו אינו מקוים, ובייקר משיב ואומר כי אכן "יש לקהילייה הבינלאומית דרכים לפעול. יש פרק במגילת האו"ם שמאפשר לאו"ם במצב של איום על השלום או הביטחון לנקוט בסנקציות או בשיגור כוחות, אבל אני לא מאמין שנגיע למצב הזה ולכן לא רואה שיש סיבה להתעסק בזה. ברור שמדינה מסרבת לצו של בית הדין הבינלאומי בהאג, יהיו לזה השלכות פוליטיות והשפעות על המדינות הידידות לנו, ארה"ב ואירופה, שיהיו תחת לחץ נוסף לגנות אותנו או לא לשתף איתנו פעולה אבל אנחנו מאוד רחוקים מכך".