דו"ח העוני של הביטוח הלאומי המתפרסם הבוקר (חמישי) מעלה כי בשנת 2022 חיו בישראל 1.98 מיליון בני אדם מתחת לקו העוני - בהם 873.3 אלף ילדים ו-152.5 אלף אזרחים ותיקים.
בין 2021 ל-2022 תחולת העוני נותרה ללא שינוי ועמדה על 20.9% בקרב נפשות בעוד בקרב המשפחות חלה ירידה מ-20.5% ל-20.2%. כמו-כן, דו"ח העוני של הביטוח הלאומי מראה שישנן 949.6 אלף נפשות בגיל העבודה עניות במדינת ישראל.
בעוד בשנת 2021 קו העוני עמד על 2,892 ₪, בשנת 2022 קו העוני עלה לכ-3,076 ₪ וזאת בשל העלייה מההכנסה החציונית נטו בשיעור של 1.9%.
גם הפעם נראה באופן ברור בדו"ח העוני שקצבאות מצמצמות את העוני בישראל. בשנת 2022 העברת הקצבאות והסיוע הניתן לנפשות הוריד את העוני ב-31.9% ושל משפחות ב-40.3%. זה אומנם הצמצום הנמוך ביותר מזה שנתיים, אך תרומת התערבות הממשלה להפחתת העוני ב-2022, הייתה גבוהה מזו שהייתה טרום משבר הקורונה.
בשנת 2022 נרשמה עלייה, בהמשך לעליות מהשנה הקודמת, בעומק העוני ובחומרתו וכמעט בכל קבוצות האוכלוסייה.
תחולת העוני בקרב חרדים עמדה על כ-35.3% בעוד שבשנת 2021 היא עמדה על 34.4%. בקרב האוכלוסייה הערבית תחולת העוני עמדה בשנת 2022 על 39% ובשנת 2021 על 38.9%. בקרב יהודים לא חרדים תחולת העוני של משפחות בשנת 2022 עמדה על 14% ומעידה על שיפור במצבם, כיוון שבשנת 2021 תחולת העוני של משפחות יהודים שאינם חרדים עמדה על 14.7%.
תחולת העוני בקרב משפחה עם 5 ילדים ויותר עומדת על 51.6%, בקרב משפחה עם 4 ילדים -33.3% ומשפחה עם 3 ילדים עומדת בשנת 2022 על 20.8%. תחולת העוני למשפחה עם ילדים עומדת על 22.1% בעוד משפחה ללא ילדים עומדת על 19.1%.
תחולת העוני של אזרחים ותיקים עמדה על 18.3%, בקרב ילדים – 28.2% ובקרב גילי 18 עד גיל פרישה – 12.7%.
יש לציין שתחולת העוני בקרב הילדים עלתה בשנת 2022 בעוד של אזרחים ותיקים ירדה כתוצאה מהגדלת קצבת השלמת הכנסה לקבוצת אוכלוסייה זו והרחבת הזכאות.
העוני בקרב משפחות עובדות המהוות כמחצית מהמשפחות העניות עלה כאשר בקרב משפחות שבראשן עצמאי נרשמה עלייה בתחולת העוני בעוד שבשנת 2021 הנתון עמד על 13.8%. בשנת 2022 עלה ל-13.8%. בקרב משפחות שבראשן שכיר גם נרשמה עלייה מ-14.4% בשנת 2021 ל-14.9% בשנת 2022.
ממצאי העוני בפריסה גאוגרפית מראים כי ממדי העוני במחוזות ירושלים, הצפון והדרום גבוהים מהממוצע. תחולת העוני של משפחה מגיעה ל-36.1%, 22.9% ו-22.5% בהתאמה. לעומת זאת, במחוזות תל אביב והמרכז שיעורים נמוכים מהממוצע.
10 הערים העניות ביותר ביישובים מעל ל-80 אלף תושבים הן: מודיעין עילית, ירושלים, בית שמש, בני ברק, נתניה, לוד, אשדוד, באר שבע, חיפה ובת ים.
הביטוח הלאומי הוסיף גם השנה לדו"ח מדדים על כיסוי הוצאות, אי ביטחון תזונתי ושיעור המוותרים על צריכה בשל סיבות כלכליות. מהנתונים שהוצגו נראה שבשנת 2022 עלה שיעור הנפשות החשות עניות, ושיעור משקי הבית שלא הצליחו לכסות את כל הוצאותיהם, ועלה גם שיעור המוותרים מסיבות כלכליות על ארוחה לפחות פעם ביומיים ועל פעילויות פנאי. לעומת זאת, שיעור המוותרים על טיפולים רפואיים ותרופות מרשם בשל סיבות כלכליות זהה לשנה הקודמת.
ברביעים השני והשלישי של שנת 2023 – 30.9% ממשקי הבית חיו באי ביטחון תזונתי בשל סיבות כלכליות: 12.6% בביטחון תזונתי נמוך מאוד ו-18.3% בביטחון תזונתי נמוך. שיעור משקי הבית שלא יכלו מסיבות כלכליות להרשות לעצמם מזון שאינו מזיק לבריאות היה – 31.4%.
יש לציין, שגם השנה רואים בבירור שבהשוואה בינלאומית, העוני בישראל הוא מבין הגבוהים ביותר מבין הארצות המפותחות. בקרב נפשות וילדים – ישראל מדורגת שנייה לאחר קוסטה ריקה ובקרב אזרחים ותיקים היא מדורגת גם במקום גבוה – לאחר מדינות כמו יפן, אוסטרליה וארה"ב.
שר העבודה, יואב בן צור, אמר כי "גם בשעת מלחמה, יש לדאוג גם למשפחות ולאזרחים בעורף. נושא העוני מקבל משנה תוקף בתקופה שבה אדוות המלחמה משפיעות גם על חיי היום יום, יציאה לחל"ת במקביל להעברת הקלות ומתן קצבאות לאלו הזקוקים לכך. אין ספק שמדיניות של חמלה וערבות הדדית גם בכלכלה מוציאה מעוני והיא חייבת להשתלב גם באמצעים של תעסוקה ושכר הולם. כחלק בלתי נפרד מתפקידי אני רואה חשיבות גדולה בין השילוב של סיוע בקצבאות יחד עם מתן כלים במסגרת תעסוקתית ולשם גם אנתב את פעילות משרדי".
מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, ירונה שלום, הוסיפה: "דוח העוני אותו מוציא הביטוח הלאומי בכל שנה הוא כלי עבור קובעי המדיניות והמחוקק בדבר מצב העוני, אי השוויון וחומרתו במדינת ישראל. הביטוח הלאומי מלווה כל חקיקה חברתית ואומר את דעתו במסגרת הדיונים בכנסת כמי שפוגשים את הציבור באופן יומיומי ומנסים לסייע במצבים של קושי. במצבים של מצוקה אנו רואים שסיוע וקצבאות מוציאות מעוני ומאפשרות מחייה בכבוד. הביטוח הלאומי מפעיל תוכניות תעסוקה בשיקום ומממן תוכניות בעולם העבודה במסגרת קרנות הביטוח הלאומי כדי לאפשר סיוע מקיף ככל הניתן לטובת יציאה מהעוני וכך נמשיך לעשות".
מנדי בלוי, יו"ר אשל חב"ד ומנהל המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, הגיב לדו"ח: "חובה על קובעי המדיניות בימים אלו, להכפיל את המיזם הלאומי לביטחון תזונתי ל-52 אלף משפחות. הנתונים הוכיחו כי המיזם הזה, שיצא לדרך ומנוהל יחד עם משרד הרווחה, הרשויות המקומיות ובסיוע הקרן לידידות, הוא היחיד הנותן מענה ופיתרון למשפחות הנמצאות באי ביטחון תזונתי חמור. הסכומים הנדרשים לכך הם לא משמעותיים ובכוחם לייצב חיים של רבבות משפחות בישראל".