השגת גבול על ידי אנשים בלתי מוסמכים

"מדיניות מנהלת ממשלה ולא אנשים פרטיים", אומר פרופ' אליאב שוחטמן, דיקן מכללת שערי משפט בהוד השרון, בריאיון לערוץ 7. לדבריו, לא צריך לשם כך להפעיל את החוק כי מדובר בעניינים של שכל ישר. מדובר, הוא מוסיף, בסוגיות כבדות משקל הכרוכות בנושאים חוקתיים ראשונים במעלה כגון קביעת גבולות מדינה, ולכן אין להעלות על הדעת כי בנושאים אלו ינהלו אנשים פרטיים מו"מ.

לדבריו, סעיפי החוק הפלילי העוסקים במי שעושה מעשים שיש בהם כדי לפגוע בריבונות המדינה הם מהחמורים ביותר. נושא הריבונות נתון לסמכות ממשלה וכנסת, ולכן כל מה שמתנהל כרגע הוא תמוה ביותר. עוד מדגיש שוחטמן כי הממשלה אינה מבהירה כי לטיעון הערבי שמדובר בשטחים כבושים מידי פלשתינים אין בסיס. המשפט הבינלאומי אינו מכיר כלל ביישות זו, המוגדרת פלשתינים. המשפט הבינלאומי מכיר רק בריבונותו של העם היהודי על השטחים המוגדרים "שטחי ארץ ישראל המנדטורית". כך נקבע, אומר שוחטמן, על ידי חבר הלאומים בשנת 1921, וכאשר הוקם ארגון האומות המאוחדות בשנת 45 נקבעה בסעיף 80 למגילת האו"ם הוראה מיוחדת המתייחסת לזכויות היהודים בארץ ישראל, או ליתר דיוק לזכותו של העם היהודי על ארץ ישראל. לדבריו, הדבר כולל את כל מה שקרוי "הגדה המערבית", להוציא את עבר הירדן המזרחי.

שוחטמן מוסיף כי יזמי הסכם שווייץ קיימו מו"מ לפיו ישראל תשאיר בידה שטחים מסוימים מתוך שטחים השייכים לעם היהודי, ובתמורה לכך תיתן שטחים אחרים לפצות עליהם. "כאילו שיש לערבים זיקה כלשהי לאותם שטחים", אומר שוחטמן. שוחטמן מדגיש כי הממשלה נמנעת מלהבהיר את הדברים לאמיתם, ובכך משלה את העם היהודי, את אזרחי ישראל ואת העולם כולו בדבר הסכמה כלשהי שבשתיקה כאילו השטח אינו שייך לעם היהודי.

עוד מוסיף שוחטמן כי לפי חוק שהתקבל בכנסת בשנת 99' "חוק סדרי שלטון ומשפט (ביטול החלת המשפט השיפוט והמינהל)" נקבע כי אם יש החלטת ממשלה לשנות את השיפוט, המינהל והמשפט של המדינה, קרי ריבונות, כלומר מבקשים להפסיק את החלת הריבונות של מדינת ישראל על שטח מסוים, טעונה החלטה זו אישור הכנסת ברוב מיוחס של 61 חברי כנסת. כלומר יש צורך בהחלטת ממשלה תחילה, ולכן יש לשאול, אומר שוחטמן, אם כל פעילותה של אותה קבוצת שמאל היא חוקית.

שוחטמן מוסיף כי לאחר החלטת ממשלה יש צורך, כאמור, באישור כנסת ברוב מיוחס של 61 חברי כנסת, ולאחר מכן יש חובה לקיים משאל עם על פי סעיף 3 לחוק. סעיף זה של משאל עם ייכנס לתוקפו רק לאחר שייחקק חוק יסוד שיסדיר את עריכתו של משאל עם, מציין שוחטמן ומוסיף שלפיכך כל מה שנעשה בנושא הסכם ג'נבה הוא בגדר "ביצה שלא נולדה", על ידי אנשים בלתי מוסמכים המשיגים את גבולה של ממשלה חוקית שנבחרה בישראל.