לא הפנמנו כלום
עובד ניקיון מערביי מזרח ירושלים הציף ארון חשמל במים, עובד ערבי אחר הזרים מים לתוך כספומט, שלושה עובדי גינון ערבים ריססו בחומר רעיל מתקנים בגני שעשועים. המשטרה חוקרת, כך מדווחים לנו וכבר מגיע גם דיווח שמציף ארון החשמל מצטדק ומסביר שהוא רק רצה לנקות את הארון והמשטרה שוקלת שלא להגיש כתב אישום כי הנזק לא משמעותי...
גאונים אנחנו, אין ספק. במקום להבין שלא צריך לחכות בכלל לנזק כדי להשית עונש כבד מנשוא ובכך להרתיע ממעשים חמורים בהרבה, במקום להבין שטרור הוא טרור הוא טרור, אנחנו מודדים את האירוע על פי החור שבגרוש שבו ישלם הקבלן לבעל הדירה. הזוי. מסתבר שלא הבנו כלום. מבליגים מול מעשים "קלים" ומחכים. למה בדיוק?
רוצים שוויון
יש היגיון לא מבוטל בדרישה הציבורית שלא לספור כיפות בין החללים ולהציג נתונים כואבים מחד ומרוממים מאידך עבור הציונות הדתית. החיילים מגיעים מכל שדרות הציבור, מכל תפיסות העולם, מכל המגזרים ומכל רחבי הארץ. כך הם לוחמים וכך לדאבונינו הם גם נפגעים.
ובכל זאת, משונה לראות כיצד בדיוק אותם אולפנים שמהם עולה הדרישה שלא לספור כיפות הם אותם אולפנים ששלחו את מיטב הכתבים שלהם אחרי נפילת לוחמים דרוזים כדי לשאול חיילים בני העדה, תוך כדי הלחימה, אם הם מרגישים מושפלים כשרבים מהם נהרגים וחוק הלאום וחוק קמיניץ עדיין קיימים. מאמרים מלומדים פורסמו בכל במה ופאנלים מלומדים לא פחות התסיסו והלהיטו את הרוחות כי יש כאו ביזוי של עדה תורמת ומשקיעה.
מוזר. אז זה התאים להם לספור ולהשוות מספרי חללים בין מגזרים. למה? כי אז זה התאים למישהו? כי אפשר היה לנגח בזה את הממשלה ועכשיו זה לא ממש מסתדר עם האג'נדה? כי זה מפריע להמשיך עם עלילות אלימות המתנחלים? כי זה מקשה על ההפחדה ממפלצת ההדתה? כי יהיה בלתי אפשרי לספר אחר כך על משתמטים ובוזזים?
בסך הכול מבקשים כאן שוויון ביחס. אם לא סופרים אז את כולם.
לחיי הדמוקרטיה
מישהו מצליח להבין את אירוע הבחירות לרשויות המקומיות? כי אני עדיין לא.
תקופת בחירות כידוע היא תקופה רוויית מתח, ויכוחים, קמפיינים מכפישים, הפצת פייקניוזים לרוב, אשמות הדדיות, קידום עצמי דרך פרובוקציות ועוד מעשים שכולם אומרים שהם סולדים מהם אבל כולם עושים אותם, דברים שמשניאים אותנו זה על זה. תגידו, זה באמת מה שדחוף לנו עכשיו כשעם ישראל מתייצב מול קני RPG וקלצ'ניקובים ונזהר שלא לדרוך על מטענים ולא למשוך תיילים ממעידים?
ומעבר לכך, זה מאוד נחמד שמחפשים דרך להוציא את אלפי המועמדים המתמודדים מזירת הקרבות כדי שיוכלו לנהל קמפיין, אבל הרי כולנו יודעים שלא סתם הם מתמודדים. הם מתמודדים כי יש בהם אופי מנהיגותי ולרבים מהם גם יכולת מנהיגות מוכחת. זו גם הסיבה לכך שרבים מהם קצינים ומפקדים בשירותם הצבאי, אז זה מה שדחוף לנו כעת. לשלוף מאות (ואולי יותר) קצינים ומפקדים מיחידותיהם כדי שישבו עם משרדי פרסום לנסח סיסמאות טובות ולהצטלם מהזווית הנכונה לשלטי חוצות?
וביום הבחירות עצמו, גם אם יידחה, בהנחה שעדיין חיילינו יעסקו במיגור קיני הטרור העזתי ואולי הלבנוני, נראה למישהו שמה שיהיה בוער להם זה לצאת מהנמ"ר, מהטנק או מהמיגנן כדי לחפש קלפי שבה יוכלו לשלשל פתק עם שמו של מועמד כזה או אחר?
בחייאתכום, מישהו מבין מה הקטע?
אני שומע קולות שמדברים על שיקולי כספים שהושקעו ועל החובה הדמוקרטית לקיים את ההצבעה ושאר ירקות. חברים, אולי לא הבנתם, אבל מדובר כאן בחיי אדם. עם הכספים והדמוקרטיה נסתדר.
החלוץ והמחנה
מצטער, אבל לא הבנתי מה רוצים מדן חלוץ. בסך הכול האיש מדבר בהיגיון לוגי סביר ופשוט כשהוא קובע שהפסדנו מול החמאס. הרי ניצחון או הפסד תלויים בהגדרה מהו ניצחון ומהו הפסד, ומאחר והוא מגדיר את הניצחון בלכתו של נתניהו הביתה, הרי שמאוד הגיוני יהיה לקבוע שגם אם יימצאו גופותיהם של סינוואר, מוחמד דף, חאלד משעל ואיסמעיל הנייה באחד הפירים על ידי חיילינו, וגם אם בעקבות זאת ייצאו עשרות אלפי מחבלים כשדגלים לבנים ודגלי ישראל כשהם נכנעים ושרים את 'התקווה', גם אם כל חטופינו יצאו בריאים ושלמים וישובו לבתיהם, זה לא ייחשב לניצחון. בעיניו אין שום קשר בין זה לבין ניצחון? הרי אמרנו שניצחון הוא פיטורי נתניהו. אגב, זה עובד גם הפוך. אם חלילה תיכבש מדינת ישראל כולה על ידי החמאס ונחויב כולנו להתאסלם, זה ייחשב לניצחון גמור אם רק נתניהו ישוב לביתו בקיסריה. נכון, דן?
קולות מהעבר
ותודה לקלמן וליברמן שבחרו בימי מלחמה אלה להפוך את 'לא תנצחו אותי' לפתיח התכנית שלהם, ובכך מזכירים לכל כך הרבה אנשים עד כמה חסר בנוף התקשורת שלנו קול צלול, חם ונוקב כמו קולו של אדיר זיק ז"ל.
די לפילוג
שוב הגיע מישהו לקאטו הזקן והפעם עם המכשיר הסלולארי שלו. קאטו הזקן היה עסוק בדברים החשובים באמת ולמישהו הזה לא היה נעים להפריע אז הוא נגע קלות בכתפו של קאטו. קאטו היה באמת שקוע ולכן לא שם לב, אבל המישהו היה עקשן, נגע שוב ושוב ושוב ו... טוב, הבנתם, בסוף קאטו סובב ראש ושאל 'מה הפעם?' בנימה מסוימת של קוצר רוח.
'תראה', אמר המישהו, 'ברשתות החברתיות רץ מערכון הפתיחה של 'ארץ נהדרת'. אודי כגן שר שם 'כמה טוב שבאת הביתה' כשכולם רבים ומתווכחים עד שנמאס לו והוא הולך משם'. 'נו, אז מה?', שאל קאטו ורצה לחזור לענייניו. 'זה אומר שהם נגד הפילוג בעם. סימן טוב, לא?', שאל ההוא.
בין שערות שפמו הלבן של קאטו ביצבץ חיוך. 'אתה לא אומר את זה ברצינות, נכון? גם בלי לראות את השידור אני יכול להיות בטוח שבכל שאר השידור הם דאגו להכפיש, לטנף, לבזות, לפלג ולהתסיס, אז אל תספר לי על איזה שלוש דקות של התייפייפות. נו, תהיה רציני. אמרתי לכם, זה כבר לא מצחיק. תתקדמו'.
'אתה יודע מה...', מלמל המישהו במבוכה, 'אתה צודק'. אמר, תחב את הסלולארי לכיס והסתלק.
להערות ולהארות שלכם: [email protected]