עורכת הדין יסכה בינה מהתנועה משילות ולדמוקרטיה מתייחסת לבקשת תנועתה לקבל מעמדת של ידידת בית המשפט בשאלת הבחירות המוניציפאליות ולמציאות המשפטית הקשה העולה מההחלטה המסתמנת לפסילת חוק יסוד צמצום עילת הסבירות.
על ההדלפה לפיה בג"ץ מתכוון לפסול את צמצום עילת הסבירות, אומרת עו"ד בינה כי היא אינה סבורה שמדובר בשיבה למאבקי הרפורמה אלא "אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה אין לציבור שום כלי לעצב את החיים שלו במדינת ישראל".
"אין שום משמעות לקלפי ולנבחרי הציבור. אם ידענו שאהרון ברק הודיע ב-95' שיש לנו חוקה ולכן מתוך זה הוא יכול לבקר ביקורת שיפוטית את החקיקה הרגילה, עכשיו בית המשפט דן בחוק יסוד, ועצם הדיון בחוק יסוד הוא חמור ועליו הזהרנו והתרענו, ובראיונות קודמים אמרתי שלא משנה מה תהיה התוצאה. עצם העובדה שבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ דן בחוק יסוד, כאשר מכוח חוק יסוד הוא יושב על הכיסא שלו, המשמעות היא חמורה מאוד מאוד", אומרת בינה.
עוד מעירה עו"ד בינה ומציינת כי אינה רואה דרך שבה יוכל הציבור לשנות את המציאות הזו. "אין דרך, כי לחוקק חוקים לא יעזור וגם לחוקק חוק יסוד לא יעזור. אם רוצים שופטים שמבטאים את ערכי העם ולא כובלים את ידי כוחות הביטחון במלחמה בטרור, לא נוכל לגרום לזה לקרות כי גם אם תחוקק אלף חוקי יסוד לשינוי הועדה לבחירת שופטים זה לא יעזור כי בית המשפט יכול לבטל את זה, מה שמותיר אותנו עם ברירות מאוד עגומות".
עם זאת מוסיפה בינה ומדגישה כי היא אינה סבורה שעם ישראל יתדרדר למציאת שהייתה בעבר מתוך ההבנה שעלינו להישאר ביחד. "אין ספק שהרוח הגדולה שעומדת לנו כרגע ואנחנו רואים את החיילים המדהימים את האימהות והנשים המדהימות, אין ספק שהרוח הזו תעמוד גם כדי לתקן את המצב הנורא שלצערי בית המשפט עצמו מחולל בעובדה הפשוטה שהוא דן בחוקי יסוד וחותר תחת החלטת הרוב שהוא הריבון במדינת ישראל, אבל עם זאת אני לא מאבדת תקווה כי מה שהעם בישראל רוצה זה מה שהוא יקבל. צריך לעשות זאת בחכמה אבל אין לי ספק שעם הנצח לא יסכין להיות משועבד ונתין של 15 שופטים שיחליטו על כל סוגיה וסוגיה פה".
באשר לאופן בו יתנהלו הדברים בעתיד סביב הוויכוח המשפטי מזמינה בינה את הציבור לבחון את ההתבטאויות שלה ושל התנועה למשילות ודמוקרטיה ולראות שתמיד הייתה שם הקפדה על נימה מכובדת ומכבדת תוך דגש על חשיבות מערכת משפט חזקה בישראל ועם זאת קביעה שלא ניתן לקבל חריגה של בית המשט מסמכותו, והדבר לא נוגע לצד שאותו החריגה הזו משרתת, ימין או שמאל.
עוד היא מוסיפה ומצינת כי על אף שגם לה יש ביקורת על הקואליציה, יש להודות בכך שהקואליציה זחלה על גחונה, כהגדרתה, כדי להגיע להסכמות וכדי לקיים הידברות עם הסבורים אחרת ממנה. "גם אני וגם התנועה ניסינו להתנתק מהדיון הפוליטי ולהסביר שאנחנו מדברים משפטית, וזה שבית המשפט פוסק על פי חוק אמור להיות חשוב לכולם, מכל הכיוונים מכל המחנות ומכל הצדדים".
בהתייחס למעורבות בית המשפט במהלכי המלחמה אומרת עו"ד בינה כי עצם העובדה שיש צורך לדון בשעת מלחמה בנושא של סבירות ונבצרות "זה מזעזע", כלשונה. "זה לכרות גט כריתות עם עם ישראל שנושא את האלונקה למעלה משמונים יום. בעיני זו חרפה שאין כדוגמתה". עוד היא מזכירה את החלטת בית המשט לקיים בשעתו דיון אודות בית החולים בעזה ודרישה של השופטים מהמדינה להשיב תוך כדי מלחמה לשאלות שהועלו בנושא. גם כאן מעורבות משפטית בעת מלחמה שאינה מקובלת לתפיסתה.
ובכלל על מעורבות המערכת המשפטית בשיקולי הצבא מביעה עו"ד בינה חשש שמא מאחורי החלטות מבצעיות כאלה ואחרות של קבניטי המלחמה עומדים שיקולים משפטיים כאלה ואחרים. בשעה זו היא מבקשת שלא להיכנס לעומקם של דברים, אך היא מציינת כי התנועה למשילות ודמוקרטיה עוסקת בתיעוד הדברים ובבוא היום הדברים יידונו ציבורית.
סוגיה נוספת לה היא מתייחסת היא סוגיית הבחירות המוניציפאליות, ובהקשר זה מציינת בינה כי בקשת התנועה לקבל מעמד של ידיד בית המשפט בעתירות הנוגעות לסוגיה יכולה הייתה להתפרש כרצון מצידה של התנועה שבג"ץ יתערב בהחלטות ממשלה, אך "חשוב להבין שאנחנו לא מדברים על סבירות או מידתיות אלא על חוק, ואם החלטת הממשלה קובעת שצריך לקיים בחירות בעיצומה של מלחמה כאשר צה"ל מגיש מסמך שקובע בוודאות שתהיה מניעה ממועמדים שמשרתים כרגע להתמודד, אז אין ספק שאנחנו לא מדברים על סבירות ומידתיות אלא על חוק שמחייב שבחירות יהיו כלליות חשאיות ושוויוניות, וכשמדברים על החלטת שר או ממשלה שנוגדת חוק מפורש, זה הטיעון השמרני לעילא ולעילא שלנו".