איש המוסד לשעבר אבנר אברהם מספר בראיון לערוץ 7 על שלושה פרקים מחייו של ראש המוסד לשעבר צבי זמיר שהלך לעולמו בגיל 98, ובהם גם הרגע שאותו הגדיר זמיר כמרגש ביותר בחייו.
הפרשה הראשונה אותה מציין אבנר אברהם היא פרשת טבח הספורטאים במינכן. "גולדה מאיר שלחה אותו מיד לאחר השתלטות המחבלים על 11 הספורטאים. הוא היה שם וראה בעיניים כלות איך המחבלים מובילים את אנשינו למסוקים ואיך הגרמנים נכשלים כישלון מוחלט בניסיון החילות. בסופו של דבר הוא מתקשר לגולדה מאיר ואומר לה 'איבדנו את כולם'".
בעקבות הרגעים הללו "גולדה הורתה לו והוא הורה למייק הררי, ראש יחידת 'כידון', לצאת למבצע חיסול של האחראים. הם עוברים באירופה במקומות שונים ומחסלים אחד אחרי השני את האחראים על טבח מינכן", אומר אברהם ואנחנו מציינים כי בלילהאמר הוא היה בקרבת מקום לאירוע בו התרחש הכישלון בו חוסל אדם אחר במקום עלי חסן סלאמה, מראשי 'ספטמבר השחור'.
"בעקבות הכישלון בלילהאמר מייק הררי הגיש בקשה להתפטר. צבי זמיר דחה את ההתפטרות ולאחר מבצע מוצלח של חיסול חסן סלאמה בלבנון מייק פרש בשנת 79'", אומר אברהם המציין כי בהשראת המבצע הגדול ההוא, מבצע 'זעם האל' הוקמה יחידת ניל"י על ידי השב"כ כשמטרתה היא חיסול מחבלי הנוח'בה שביצעו את טבח השבעה באוקטובר.
הפרק המשמעותי הבא בחייו של זמיר הוא פרק ההתראה שלפני מלחמת יום כיפור, כאשר זמיר פוגש את 'המלאך', הסוכן המצרי מרואן אשראף, זמן קצר לפני המלחמה, מקבל את הידיעה על המלחמה המתקרבת אך "באמ"ן לא ידעו לתרגם את הידיעה הזו נכון. הייתה כאן קונספציה וכל השאר היסטוריה", אומר אברהם וגם על כך אנחנו מציינים את עמדתו של ד"ר מילשטיין ולפיה יתכן ולא היה צורך באותה נסיעה עד לונדון כדי לפגוש אותו, טענה שהידיעה הגיעה לזמיר כבר ביום רביעי ולא הועברה למקבלי ההחלטות אלא רק לזעירא, ועל כך אומר אברהם כי ניתן לדוש בפרשה רבות, אך בשורה התחתונה המוסד העביר את ידיעת הזהב וזו לא זכתה להתייחסות מצד אמ"ן ,שהיה אז האחראי הבלעדי על הערכת המצב אם יש סיכוי למלחמה".
הסוגיה השלישית אותה מזכיר אברהם מזכירה את האירועים הרבים בהם חיילי צה"ל דפקו על דלתות הבתים בבארי ומאחוריהם אנשי הקיבוץ שחששו לפתוח את הדלת. "צבי זמיר סיפר לי שהרגע המרגש בחייו היה כשהוא היה על ספינת מלחמה של צה"ל מול חופי לבנון כשהמוסד הבריח על סירות יהודים מלבנון וסוריה, והאחרונה שאמורה הייתה לעלות על הספינה הייתה אישה מבוגרת שפחדה לעלות. צבי ירד אליה, הושיט את ידו ואמר שמע ישראל. היא שמעה את זה, אחזה בידו והוא משך אותה אל הספינה. זו נקודה שהוא ראה בה כנקודה המרגשת בחייו".
"הוא אמר שאין דבר יהודי יותר מלהגיד 'שמע ישראל'. בזכות האמירה הזו היא הבינה שאלו כוחותינו, זו מדינת ישראל, זה צבא ההגנה לישראל והיא יכולה לבטוח בהם ולעלות", אומר אברהם ומדגיש כי על אף כל פעולותיו לאורך עשרות שנים ראה זמיר ברגע זה את המרגש ביותר בחייו. כך עלה בשיחה שקיים אתו לקראת כתבה גדולה שתתפרסם בביטאון המרכז למורשת המודיעין, שם הוא משמש כעורך משנה, ובכתבה זו מרוכזים 75 רגעים מרגשים של גימלאי המוסד, וצבי זמיר הוא אחד מהם וזה הסיפור שבחר.