חברת הכנסת מיכל וולדיגר מקדמת הקמת מוקד שיסייע לחיילים השבים משדה הקרב והתמודדותם עם תופעות של פוסט טראומה.
בראיון לערוץ 7 היא מספרת על חשיבות המיזם ומתייחסת גם למה שנראה כחזרה של החברה הישראלית למחלוקות הרפורמה המשפטית ש"כיכבו" טרם המלחמה.
על החלטת בג"ץ לביטול צמצום עילת הסבירות מסכמת וולדיגר את האירוע כולו במילה "עצוב" ומרחיבה ואומרת כי היא חשה עצב על החלטת שופטי בג"ץ לנהוג באופן שכזה בתקופה קשה כל כך בה עם ישראל קובר את לוחמיו שנפלו בקרבות ברצועת עזה.
וולדיגר מספרת כי עלתה יחד עם בני משפחת לובר להר הרצל לאחר שאלה קמו מהשבעה על בנם יהונתן אלישע הי"ד, ושם בהר מכל עבר ניתן לראות עוד ועוד קברים חדשים, ובשעה כזו איש אינו זקוק למחלוקות מהסוג הזה.
לטעמה יש להניח את הסוגיה בצד, לא לעסוק בה, ולהתמקד בניצחון, בחיילי המילואים והסדיר ובלחימה בנוח'בה ולהשיב את החטופים הביתה ולהחזיר את השקט, ורק לאחר מכן יהיה זמן לעסוק בסוגיות הללו החשובות לכשלעצמן ונוגעות ביסודות החברה בישראל ויהיה לתקן אותן מתוך הסכמות, "אבל שיהיה ברור שלא מדובר בהחלקת הקושי. הקושי קיים ונטפל בו בבוא השעה כפי שחברה מתוקנת יודעת לטפל בבעיות ומתקנת אותן".
כמי שעסקה רבות בתחום בריאות הנפש קוראת חברת הכנסת וולדיגר להיערך להתמודדות עם השלכות המלחמה על תחום זה בקרב החברה הישראלית לרבדיה. "נושא החוסן הנפשי של כל אזרחי ישראל, ובוודאי החיילים בחזית, הוא קריטי. לא האקדח הרובה הטנק או הנמר יעזרו אם לא יהיה לחייל את החוסן והידיעה שהוא נלחם למען מטרה טובה, שהוא יכול לסמוך על החברים שלו ועל מי ששלח אותו, שיידע שגם אם הוא נפצע יהיה מי שיטפל בו. חוסן הוא קריטי וחשוב ואנחנו צריכים אותו גם בעת שלום ובוודאי בעת מלחמה ולצערי לא משקיעים בזה מספיק".
לדבריה חוסר ההשקעה בא לידי ביטוי גם אצל הפרטים מאזרחי ישראל וגם אצל המדינה ככלל. "אנחנו לא משקיעים בזה מספיק ועל כך צעקתי ועל כך החוק שעבר אתמול שהוא אחד הרגעים המרגשים עבורי וזו רק ההתחלה, אבל מדובר בחוק מאוד חשוב", היא אומרת ומסבירה את מהות החוק:
"נתונם שקיבלתי לידי מלמדים שמתחילת התמרון ועד היום יש 1600 חיילים שטופלו בנושא הנפשי, חלקם הוחזרו לשירות וחלקם לא, חלקם מפתחים סימפטומים של פוסט טראומה ולא מדובר במה בכך. פוסט טראומה יכולה להיות מחלה כרונית קשה שתפריע לתפקוד של האנשים הללו ולתמיד ואנחנו צריכים לעשות הכול כדי למנוע פוסט טראומה ולטפל בכך".
מוסיפה וולדיגר ומספרת: "שמענו לא מזמן בחדשות על חייל ששמע על האירוע בבוקר שמחת תורה ויצא לשטח, טיפל ראה ושמע וצבר חוויות מאוד קשות, ואחרי כמה שבועות יצא לחופש ובחופש תקף אותו התקף פסיכוטי כשהוא חשב שתוקפים את ביתו מחבלים, הוא רץ לשכנה וקרא למשטרה שתסייע לו, ובסופו של אירוע הוא מצא את עצמו בכלא שבעה ימים. מדובר בבחור שנלחם עבורנו בחזית והוא ישב בכלא בגלל טראומה. גם עדות המפקד שלו לא עזרה.
החוק שלי מבקש לתת פתרון לאירועים הללו. מדובר בחוק שבא להקים מוקד סיוע נפשי ארצי ואם אנחנו רואים מצב כזה נוכל להתקשר למוקד שיהיה פעיל 24 7 על ידי מי שמכירים את התחום שישמעו את המתלונן או את החייל עצמו או את השכנה, ואז יוחלט אם צריך לשלוח צוות מיומן, ואם יוחלט שכן יגיע צוות שיכלול פסיכולוג או עובד סוציאלי שיטפלו באירוע, ירגיעו את החייל ויפנו אותו להמשך טיפול בקהילה וילוו אותו עד שייכנס למסגרת שתטפל בו. כך במקום להפוך את האירוע לפלילי הוא יוחזק בקהילה ויופנה למערכת בריאות הנפש בקהילה. זה קיים בכמה וכמה ארצות ואצלנו זה יקרה בעתיד".