נדמה שכל המדינה עוצרת את נשימתה, חרדה גדולה מציפה אותה והיא עסוקה אך ורק בשאלה אחת, כבדה וגורלית: מה יעשה אדלשטיין?
כי יולי אדלשטיין, כידוע, מסוכסך עם ביבי נתניהו מימים ימימה, בעצם עוד קודם, ומחכה לו בסיבוב אחרי שראש הממשלה נתן לו רק את ראשות ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שזה מבחינת אדלשטיין עלבון צורב וסיבה טובה להצביע נגד תקציב המדינה. הפרשנים תמימי דעים שמתישהו יולי ינקום בביבי ויחבור לגדעון סער, שבזמן האחרון שובר ימינה ודווקא מתקרב לנתניהו, מה שמראה ללא ספק שהוא מתכנן להדיח אותו בהקדם ולהשתלט על הליכוד. כל מה שצריך זה חמישה חברי כנסת מהליכוד שיצטרפו בהפתעה להצעת אי אמון, יותירו את הקואליציה במיעוט של 59 ח"כים ויובילו לבחירות כלליות, שבהן נתניהו ללא ספק לא יעמוד בראש הליכוד או שכן.
איך מוצאים חמישה ח"כים מהליכוד שיפילו את הממשלה? בלי בעיה. יש את ביטן ואת גילה גמליאל ואת אלי דלל שמדלל את הקואליציה, וגם את הח"כ ההוא שהפרשנים לא זוכרים איך קוראים לו, וכל מה שצריך עכשיו זה למצוא את הח"כ שישלים את החמישייה הפותחת, זאת אומרת הסוגרת, וייקח אותנו לבחירות או לממשלת אחדות בלי סמוטריץ' ובן גביר ועוד חצי מהעם.
לכן כל המדינה מחכה בציפייה דרוכה לראות מה יעשה יולי. אחר כך יבואו גם ישראל כץ ומירי רגב וניר ברקת שמבקר את נתניהו מימין וזה, כפי שאמרנו, סימן מובהק לכך שהוא מתכוון להחליף אותו בהקדם. וגלנט כמובן, כי אמנם ההיגיון אומר שלא מחליפים ממשלה באמצע מלחמה אבל אנחנו מדברים פה על פוליטיקה, לא על היגיון.
מה עוד שכולם יודעים שגלנט ונתניהו לא סובלים זה את זה, אפשר ממש לראות את זה בשפת הגוף במסיבות העיתונאים. כלומר היה אפשר לראות אילו הם היו מכנסים את העיתונאים ביחד, אבל הם לא כי גלנט מחרים את נתניהו, וגם גנץ, זה פותח מהדורות ועל זה הכתבים מדברים כל הזמן. זאת אומרת רוב הזמן, כי מפעם לפעם בכל זאת צריך לצאת לפרסומות. לא לפני שפאנל הפרשנים דן בסיכויים לפטר את אורית סטרוק, ולהעניק לגלית דיסטל אטבריאן כתב מחילה ומקום ברשימת יש עתיד שבו אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד.
מי יגיע ראשון אל הדלת
מדי ערב בערבו מוצגים בפנינו סקרים דרמטיים ביותר שמלמדים שהליכוד מתרסק, הציונות הדתית מתאדה ובני גנץ מקבל 140 מנדטים אפילו בלי להתאמץ. כמובן לשם כך צריך לערוך קודם בחירות (או לעתור לבית המשפט העליון שיסדר מחדש את הכנסת), ולכן מחכים בקוצר רוח ליולי. האדלשטיין, לא החודש.
הפרשנים מזהירים שגנץ חייב לפרוש מהממשלה בהקדם, לפני שהמלחמה נגמרת והמילואימניקים משתחררים ומקימים מפלגה חדשה שתשתה לו את המנדטים בקשית של שלוקר צבאי. אלא אם גנץ יצליח לצרף אותם אליו, אבל אז העריקים מהליכוד יידחקו למקומות פחות ריאליים, מה שיוריד להם מראש את המוטיבציה להפיל את הממשלה ויחזיר אותנו לנקודת האפס, אם מותר להשתמש במילה בה הקפלניסטים מכנים בדרך כלל את נתניהו.
לדעת הפרשנים האובייקטיביים, שממש לא נוקטים עמדה אלא רק רוצים לראות את הממשלה נופלת כבר, נתניהו לכוד בין הרצון של גנץ וגלנט להוביל מהלכים אחראיים של פרישה מהממשלה ובין הרצון של בן גביר להקדים את גנט וגלנץ. כי בן גביר יודע שהוא חייב להפיל את הממשלה רגע לפני שחמישיית המורדים מהליכוד עושה את זה, אחרת יהיה לו קשה להסביר איך ימני כמוהו נשאר בממשלה כל כך רופסת והמנדטים שלו יזלגו לסמוטריץ', שמצידו חייב לפרוש לפני בן גביר כדי לא להיות מסומן כשמאלני שנאחז בכיסא רק בגלל שהוא מתרסק בסקרים.
לכן בן גביר וסמוטריץ' פוזלים כל הזמן זה אל זה, וכל אחד מנסה לאתר את הרגע שבו השני יקום וירוץ אל הדלת כדי להקדים אותו בשבריר שנייה. כל זה בזמן שגנץ מסתכל עליהם באימה ויודע שהוא חייב לפרוש רגע לפני שאחד מהם הולך, כדי לא להגיע לבחירות מתוך הממשלה ואז המנדטים המובטחים שלו ילכו ליש עתיד יחד עם גלית דיסטל והקולות של המילואימניקים. כלומר הכול ספקולציה, מסבירים הפרשנים, אין שום ערובה שהמילואימניקים יוכלו להצביע. נו בסדר, גם ככה לא סופרים אותם.
הפוליטיקאי הכי אמין בכנסת
כל הפרשנים מסכימים שנתניהו כבוי, מבולבל והיסטרי, ותעיד על כך העובדה שבמסיבות העיתונאים הוא נראה רענן, ממוקד ומלא ביטחון עצמי, זאת אומרת הוא מנסה להסתיר משהו. למסיבת העיתונאים האחרונה הוא הגיע שזוף יתר על המידה, מה שמלמד בוודאות שהוא עבר תאונה קוסמטית או חטף מכת שמש בבור של הקריה. או שגנט וגלנץ צבעו אותו במשחת נעליים.
אבל הפעם העיתונאים לא ויתרו לו, אלא הטיחו בו שאלות נוקבות ביותר שהם לא שאלו אותו מעולם, אולי רק 43,987 פעמים מאז תחילת המלחמה, למשל האם הוא מתכוון להתפטר. נתניהו ענה שהוא מתכוון להתפטר רק מהחמאס, מה שלדעת הכתבים המדיניים מלמד על כך שהוא מבין שימיו כראש הממשלה ספורים ואפילו בחמאס כבר לא רוצים אותו. לכן הוא תוקף בחריפות את בנט, שמגלה בתקשורת הזרה סודות מדינה כדי שמישהו יזכור שהוא קיים. אומרים שבבחירות הקרובות הוא מתכוון לרוץ בראשות מפלגה כלל־ישראלית חדשה עם שמות שלא נראו מעולם בפוליטיקה, איילת שקד למשל.
הפרשנים מאוחדים בדעתם שבנט מתכוון להיות ראש הממשלה, אם רק יצליח לעבור את אחוז החסימה, ואז הוא יקים ממשלת אחדות שליברמן יהיה ציר מרכזי בה, כי הסקרים מראים שליברמן הולך לשחק אותה בגלל שהוא נתפס בציבור כפוליטיקאי הכי אמין אחרי שחיסל את איסמעיל הנייה תוך 48 שעות מרגע שנכנס לתפקידו כשר הביטחון. כלומר, הוא היה מחסל אותו אילו נתניהו לא היה חוסם אותו כפי שהוא נוהג לחסום כל חשיבה יצירתית, למשל להחזיר את הרשות הפלשתינית כדי שהיא תוכל לשקם את חמאס. זאת אומרת את עזה. עובדה שכשליברמן היה שר האוצר הוא לא איפשר להעביר לחמאס אפילו שקל אחד, רק דולרים.
לכן מדינה שלמה, אם אפשר להגדיר כך את עדת הפרשנים, מחכה בקוצר רוח לראות האם ומתי יולי ישתה את מיץ האומץ, יפיל את הממשלה ויביא לנו ממשלה רעננה בראשות אנשים עם רעיונות חדשים. בני גנץ למשל. או גדעון סער. או ציפי לבני שמתחממת על הקווים. או אולי אפילו אדלשטיין עצמו. הצטרפו אלינו עם כל הדיווחים, הניתוחים, הסכסוכים והסקרים הכי חמים בזמן שחיילינו נלחמים למעננו בגבורה עילאית ואנחנו, איכס, מתעסקים לנו בפוליטיקה.
לתגובות: dvirbe7@gmail.com
***