בעקבות טבח השבעה באוקטובר, שזעזע את עם ישראל כולו, הניחו אזרחי ישראל בצד את המחלוקות והוויכוחים המרים שהתגלו במהלך השנה האחרונה סביב הרפורמה המשפטית, כשבתוך שעות ספורות רוחות האחדות והסולידריות חזרו במלוא העוצמה. וכך אנשי ההתיישבות ביהודה ושומרון, בפריפריה ובשאר חלקי הארץ יצאו בחירוף נפש להגן על אחיהם ואחיותיהם שנטבחו, נחנקו ונשרפו חיים בבתיהם. בתוך ימים ספורים מאות אלפים מבנינו ובנותינו התגייסו בהמוניהם למלחמה.
אי אפשר לשכוח את המראות המרגשים של אלפי תרמילאים ותרמילאיות ישראלים שהופכים עולמות כדי להשיג את כרטיס הטיסה הראשון בחזרה לארץ כדי להתגייס למלחמה. גם נציגי הציבור ידעו להתעלות מעל מחלוקות העבר מתוך הכרה בגודל השעה כאשר התקבלה החלטה משותפת להתאחד, כשבדומה למלחמות עבר, גם הפעם מפלגות האופוזיציה הצטרפו לממשלה ולקבינט המלחמה כשהצדדים מגלים אחריות ציבורית ומניחים את הרפורמה המשפטית בצד.
עם זאת, ובאופן בלתי נתפס, בזמן שהעם נמצא במערכה משותפת ונלחם כתף אל כתף מול האויב החמאס־נאצי האכזר שגובה מאיתנו מחיר דמים כבד ביותר, מסתבר שיש רשות אחת שלא הספיקה לה תרומתה המכרעת למצב שאליו נקלענו, ובחרה להמשיך במלחמת חפירות פוליטית הרסנית משלה כאילו דבר לא השתנה.
כן, שופטי בג"ץ מתעקשים בכל מחיר להוכיח ניכור מנותק מרוח העם ומאירועי הימים, בשעה שבנינו ובנותינו נלחמים באחדות נדירה ובאחוות רעים מרגשת כתף אל כתף ומחרפים נפשם למען המדינה. בשעה שעוד ועוד משפחות קוברות את יקיריהן מדי יום ביומו, רגע לפני פרישתה, מתעקשת הנשיאה אסתר חיות להטביעה את חותמה בזריעת פירוד ומחלוקת ולהעביר פסק דין חסר תקדים, שמצוי במרכזו של סלע המחלוקת על חודו של קול ומאלצת אותנו לחזור לימים של שיח מפלג ומחלוקת בחברה הישראלית. איפה הרגישות, האמפתיה והסולידריות, שנדרשות כל כך בעת הזאת, לפרסם באטימות בלתי נתפסת פסק דין ברוח זו, דקות ספורות לאחר הודעה על נפילת לוחם נוסף, בלי סמכות פורמלית בחוק - נגד הכרעת הרוב באמצעות נציגיו בכנסת ישראל.
שנה שלמה שבה בג"ץ נתן רוח גבית שטלטלה את הציבור בישראל והובילה לאי־יציבות שלטונית שערערה את יסודות השלטון והדמוקרטיה והעבירה מסרים מסוכנים של חולשה וחוסר יציבות במדינת ישראל. מציאות שעודדה סתימת פיות באקדמיה, בתקשורת ובחברה האזרחית לנוכח העיוות המכוון של יחסי הכוחות ותפקידן של רשויות השלטון והחוק.
אני מלא הערכה ללוחמים, למשפחות של הנרצחים והנופלים ולמחנה הלאומי כולו ששוב מפגין אצילות, אחריות לאומית וגדלות נפש למען המולדת, שמבין היטב את המשמעויות הקשות של חזרה לימים של מחלוקת ופירוד. מחנה שמחובר בקשר שורשי, היסטורי ועמוק למורשת היהודית. מחנה ענק שגם בעתות משבר ופגיעה בערכים הלאומיים היקרים לו לעולם לא ישבור את הכלים ויאבד את ערכיו, כשהוא רואה לנגד עיניו את ההשלכות והמשמעות של חיי גלות בלי מדינה ובית לעם היהודי. ציבור לאומי שמבין היטב את האזהרות הטמונות בחזון הנביאים, ואינו שוכח לרגע את הנס הפלאי היחיד בהיסטוריה האנושית של שיבת עם לארצו לאחר שהתנדף לכל עבר וקם מעפר. זו הסיבה שעם כל הקושי והתסכול, גם הפעם לא נטלטל את הספינה המשותפת נוכח הפסיקה האומללה. החלטה שמשקפת את גדלות הרוח של מחנה שמבין את גודל השעה ובשבילו מדינת ישראל היא לפני הכול, ולא כסלוגן פוליטי נבוב אלא במהות ובשדה הקרב.
עם כל הקושי נמשיך להילחם ולחרף את נפשנו למען העם והארץ, וגם למען אותה קבוצת מנותקת שיושבת במגדל השן, חבורה שהחשבון הפתוח מולה רק הולך וגדל ובשש אחר המלחמה תידרש לעמוד בפני הציבור ולתת תשובות על החלטתה חסרת האחריות.
הכותב הוא אח שכול, יושב ראש סיעת עוצמה יהודית וחבר הוועדה למינוי שופטים
***