נראה שאיש לא טרח באמת לקרוא את המאמר שעליו מבוסס "מתווה סולברג".השופט נעם סולברג
נראה שאיש לא טרח באמת לקרוא את המאמר שעליו מבוסס "מתווה סולברג".השופט נעם סולברגצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בג"ץ פרסם הערב (רביעי) את פסק הדין בעתירות לדחיית כניסתו לתוקף של חוק הנבצרות של ראש הממשלה שמטרתו למנוע את הוצאת בנימין נתניהו לנבצרות. 

על פי ההחלטה, ברוב דחוק של שישה מתוך 11 שופטים, חוק הנבצרות יידחה לכנסת הבאה.

התומכים בפסילה הם ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, הנשיאה בדימוס אסתר חיות והשופטים יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, ענת ברון ועופר גרוסקופף. מנגד, השופטים שדחו את העתירות הם נעם סולברג, דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר ואלכס שטיין.

השופט סולברג סבר בדעת מיעוט כי תיקון מס' 12 לא עונה להגדרה של חוק פרסונלי: "לא ניתן לאתר בו 'קווי פיסול' חריגים, או מלאכה 'כירורגית' בגופו של הסדר קיים, המעוררים חשד כי 'נתפר' למידותיו של פרט מסוים". 

"ניטיב לעשות אם נתרום את חלקנו לשבירתו של 'המעגל השוטה' בדרך של אימוץ גישה מרוסנת, מאופקת, מעוררת אמון. בד בבד, הכנסת נקראת לעשות את המוטל עליה, לאלתר: לכונן את חוק-יסוד: החקיקה. אין מנוס. האזעקה נשמעת. בנפשנו הדבר".

"החוק נושא דיוננו משפיע, בעת הזאת, על מצבו של אדם אחד בלבד - ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו", ציין השופט שטיין. "לטעמי, תוצאה זו אינה הופכת את החוק לפרסונלי. זאת, מאחר שלממשלה אין שני ראשים: בראשה יכול לעמוד אדם אחד בלבד. החוק נושא דיוננו חל אפוא על נתניהו בכושרו כראש הממשלה, ולא בשל היותו בנימין נתניהו".טוש זה עשוי בהחלט להביא לפגיעה באמון הציבור בבית המשפט. לא למותר להזכיר מושכלות ראשונים, לפיהן אמון הציבור הוא משאב חיוני אשר מעניק תוקף מעשי לבית המשפט ולפסיקותיו, ובהיעדרו, קצרה הדרך להחרפת השחיקה בציות להכרעותיו".

"זאת ועוד", המשיך אלרון, "כפי שכתבתי גם בעניין הסבירות - אף אם במקרים מסוימים ניתן לקבוע כי הכנסת השתמשה לרעה בסמכותה המכוננת - הרי שלטעמי מדובר בחריג צר, אשר יש להותירו למקרים חריגים וקיצוניים במיוחד שבהם הדבר עלול לפגוע בזכויות היסוד של הפרט, וכמוצא אחרון בלבד, ולא כך בענייננו. תיקון מס' 12 אינו פוגע בזכויות יסוד של הפרט, ועל כן ודאי שאינו בא בגדר המקרים החריגים אשר מצדיקים קביעה שכזו או התערבות שיפוטית כה דרמטית".