השלטון הנאצי והשואה של העם היהודי הובילו לקטיעה אכזרית של הקריירה המוסיקלית ואף של חייהם של מלחינים ומוסיקאים יהודים רבים שחיו באירופה הכבושה.
הם נאסרו ונרצחו או הוגלו, ויצירותיהם נחשבו כ"משחיתות מוסרית" (degenerate) ואסורות לביצוע. אך על אף הניסיון הנאצי להשמיד את היצירה יצירות רבות שרדו בכתובים בידי קרובים או בארכיונים, ובעשורים האחרונים מתגלות לנו עוד ועוד יצירות של מלחינים יהודים שפעלו בתקופת השלטון הנאצי ולפניה ברחבי אירופה.
"גם המוסיקה האבודה שהתגלתה מחדש היא למעשה שורדת שואה ואנו חוגגים את חזרתה לבמה", אומר יעקב פישר, יו"ר עמותת 'העולם המרהיב של מוסיקה יהודית'. "את המלחינים אי אפשר כמובן להחזיר לחיים, אבל את המוסיקה שלהם בהחלט כן".
כחלק מהמאמץ להחזיר את המוזיקה של אותם מלחינים לחיים יזם פישר את פרויקט "אל תוך האור" שדואג להוציא את המוסיקה האבודה הזו מהארכיונים הרבים מסביב לעולם בהם היא שמורה, ולהביאה אל הבמה בביצוע חי.
בקונצרט הקרוב של הפרויקט, שייערך ב-24.1.24 לקראת יום הזיכרון הבין-לאומי לקורבנות השואה ב'יד ושם' (כניסה חופשית בהרשמה מראש), רביעיית טוסקניני תציג רביעיות מיתרים של שלושה מלחינים יהודים צ'כים בקונטקסט רחב יותר, היסטורי תרבותי ומוסיקלי.
"אנו שמחים לארח את הקונצרט של רביעיית טוסקניני כאן ב'יד ושם', ולהציג את יצירותיהם של המלחינים היהודיים שפעלו בתקופת השואה" אומר צביקה פייראיזן מנכ"ל 'יד ושם', "הנצחה באמצעות מוזיקה נותנת לנו דרך נוספת לספר את סיפור חייהם של המלחינים. הצבת יצירותיהם בקדמת הבמה, לצד יצירותיהם של מלחינים קלאסיים, מאפשרת לנו ללמוד על השראה, על התנגדות ועל רוח האדם בתקופת השואה".
מכיוון שהקונצרטים של פרויקט "אל תוך האור" אינם מכוונים דווקא לציין את מותם הטרגי או סבלם של המלחינים תחת השלטון הנאצי, אלא בעיקר לחגוג את המוסיקה האיכותית שהם כתבו, החליט ניר כהן-שליט, המנהל המוזיקלי של "אל תוך האור", להציג את המלחינים היהודיים על רקע יצירות מהן הושפעו, כדי לא לצמצם אותם ואת היצירה שלהם ל"מוסיקת שואה".
"במרכז התכנית הלא שגרתית נמצאת רביעיית הדיסוננסים- יצירת המופת של מוצרט, שהיא אחת מאבני היסוד של ז'אנר רביעיות המיתרים", הוא מסביר על המבנה המיוחד של הקונצרט. "בין ארבעת פרקיה שזורות יצירות מאת מלחינים נוספים להרכב זה, שכולם שואבים ממנה השראה בצורה זו או אחרת".
"בנוסף למלחינים הצ'כים היהודים (שולהוף, אולמן וקליין) שילבנו את ינאצ'ק שהוא חוליה מקשרת בין המסורת הקלאסית של מוצרט והסגנון היותר ספציפי של המלחינים הצ'כים היהודים כשהדגש בקונצרט זה הוא על הדיאלוג בין המלחינים היהודיים לבין המלחינים הקלאסיים".