עידן גרינבאום, ראש מועצת עמק הירדן, מודע היטב לחששות שמשמעים תושבים ביישובי המועצה שלו בעקבות קולות ירי מהעבר המזרחי של הגבול, אך עם זאת הוא מבקש להרגיע.
"אחרי השבעה באוקטובר כל חשש בכל מקום בישראל הוא חשש מוצדק. תחושות חוסר הביטחון מובנת לכולנו בכל מקום, בוודאי בעקבות אירועי השבעה באוקטובר", אומר גרינבאום ומוסיף כי "עם זאת אנחנו מנסם להסביר ולהזכיר לתושבים שלנו שדין הגבול המזרחי שונה מהדרומי והצפוני. מדובר בגבול שלום ובמדינה שיש לה צבא ולא ארגוני טרור או מיליציות כאלה ואחרות".
עוד מוסיף גרינבאום ומציין כי הירי שמתבצע על ידי הצבא הירדני מתבצע למעשה על ידי גורם שנמצא בקשר משמעותי ובתיאום קרוב עם צה"ל ולא על כל תיאום שכזה ניתן לפרט, הוא מציין. באשר למטרת הירי מסביר גרינבאום כי מדובר ב"ירי הרתעתי שנועד למנוע לשיטת הירדנים מכל גורם לחצות את הגבול".
"בשנה וחצי-שנתיים האחרונות, אחרי חסימת הגבול עם מצרים ממסתננים וממהגרי עבודה, חלק מהפעילות הזו עבר לגבול עם ירדן. הם מגיעים לירדן ובעזרת מבריחים מסתננים לישראל, וכך היה עם עשרות עוברי גבול שחלקם נתפסו וחלקם לא", אומר גרינבאום המציין כי "אחרי השבעה באוקטובר כל מסתנן הוא מפגע פוטנציאלי, ולכן הייתה דרישה גם שלנו להיערכות מחודשת של הצבא הירדני ושל צה"ל כדי למנוע זליגה".
לבד מהחשש בגבול המזרחי מזליגת מסתננים קיים חשש גם מהמתיחות במשולש הגבולות סוריה ירדן ישראל, וגם כאן מבקש הצבא הירדני להעביר מסר מאיים לכל גוף המבקש להסתנן דרומה. "היעד הוא למנוע מהם לנסות לחצות, להפחיד אותם ואת המבריחים ואכן בשבועות האחרונים יש ירידה גדולה בהיקף ניסיונות השגת הגבול על ידי מסתננים מהסוג הזה".
משמעות הדברים היא כי למעשה אותם מסתננים נשארים מעברו המזרחי של הגבול. "מניח שעדיין משאת נפשם להגיע לכאן אבל הם מבינים שזה עלול לעלות בחייהם", אומר גרינבאום.
האם קולות ההרגעה הללו מגיעים אל התושבים ביישובי המועצה? "הדברים נאמרים לתושבים השכם והערב. התקיימה אצלי בשבוע שעבר פגישה סגורה של מנהלי הקהילות עם אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס שהסביר את ההיערכות הצה"לית בסדרי גודל שלא היו כאן הרבה שנים, הוא הסביר את התיאום עם הירדנים, והיעד הוא שהדברים יגיעו עד אחרון התושבים, אבל מאז השבעה באוקטובר רמת האמון ירדה וגם דברי אלוף מתקבלים בעירבון מוגבל וזה מובן".
גרינבאום מספר כי מול אמירותיו אלה הוא שומע גם טענות שהוא שבוי בקונספציה, אך הוא והמערכות הרלוונטיות עוקבים אחרי האירועים מקרוב. "המרחק בינינו לבין הממלכה הירדנית הוא עשרות או מאות מטרים. ברור שבימים כתיקונם הם חיו את חייהם ואנחנו את חיינו, אבל עכשיו התחושות הן שונות ועדיין בשלושת החודשים שעברו לא היה אף אירוע ביטחוני".
"הירדנים מחויבים לשמירת הגבול ולמנוע חציה מהצד שלהם לצד שלנו. הם עסוקים במניעת התארגנויות פלשתיניות ליד הגבול כמו הפגנות בימי שישי. אנחנו רואים את הכותרות של חברי פרלמנט ורעייתו של המלך אבל גם רואים את הפעילות בשטח שמדברת בעד עצמה. הירדנים עושים ככל יכולתם כדי לשמור על הגבול כגבול שקט", אומר גרינבאום ומציין כי "הכוח הצבאי במרחב עמק הירדן, מחמת גדר ודרומה, גדל פי שלושה מסדר הכוחות שהיינו בו ערב השבעה באוקטובר וכנ"ל גם האמצעים השונים להתראה, הוכפלו ושולשו. מדובר אמנם בגבול שקט אבל לא לוקחים סיכונים. מבחינת ההיערכות הביטחונית חזרנו כשלושים שנה לאחור. מתייחסים ברצינות".