ניבה וינקרט, אמו של עומר שנחטף לרצועת עזה, מספרת בריאיון לערוץ 7 על הניסיון לבלום את משאיות הסיוע ההומניטרי מלהיכנס לרצועת עזה, ניסיון שכשל בשל הוראת המשטרה.
"החלטנו שלא יתכן שמשאיות שלמות עם סיוע הומניטרי נכנסות לעזה והבן שלי, חולה קוליטיס, ושאר החטופים, חולים ומבוגרים, לא מקבלים סיוע הומניטרי כנגד", היא אומרת ומספרת על מאמצים שנעשו באפיקים שונים עד כה.
"פנינו לצלב האדום, נפגשנו עם נשיאת הצלב האדום, דיברנו עם חברי הקבינט וניסינו בעוד דרכים נוספות לזעוק את הזעקה שלנו ולצעוק בכל אולפן אפשרי שהבן שלנו חייב תרופות ולא הסתייענו, אז החלטנו שננסה לעצור את המשאיות שנכנסות לעזה או שלפחות נעביר באמצעותן תרופות לעומר. אנחנו לא נגד הסיוע, אנחנו רק דורשים בתמורה סיוע הומניטרי לאותם 136 חטופים שזקוקים לתרופות, למים, לאוכל ועוד הרבה דברים בסיסיים".
"הבן שלי בסכנה גם בגלל השבי שמסכן חיים וגם בגלל המחלה שלו שהיא מסכנת חיים", אומרת וינקרט ומוסיפה: "בשבי מתקיימים שלושה גורמי סיכון, הראשון הוא הסטרס והמתח, השני הוא התזונה הלקויה והשלישי הוא ההיגיינה הלקויה וכל זה בהיעדר התרופות, אני אפילו לא רוצה לדמיין מה עובר על הבן שלי בשבי. כבר 95 ימים שאנחנו מנסים לזעוק את הזעקה שלנו, תדרשו סיוע הומניטרי בתמורה לסיוע ההומניטרי שמדינה ישראל מכניסה לעם העזתי ולמ-136 החטופים אזרחי ישראל אין שום סיוע הומניטרי כעת. אני לא מצליחה להבין את המשוואה הזו".
וינקרט מזכירה בדבריה כי אחד הסעיפים בהסכם החטופים הקודם כלל מחויבות של חמאס לאפשר לצלב האדום לבקר את החטופים.
"מדינת ישראל לא עומדת על הסעיף הזה. אם לנו כמדינה לא אכפת מכיבוד ההסכם למה שלמישהו אחר יהיה אכפת? אנחנו מבקשים דבר מאוד בסיסי. אנחנו לא מבקשים להפסיק את הסיוע ההומניטרי. אנחנו מבינים שכדי להמשיך את המאמץ המלחמתי צריך להמשיך את הסיוע ההומניטרי, אבל לא יכול להיות שכנגד זה לא יהיה כלום לחטופים".
על המענה אותו מקבלות משפחות החטופים הדורשות זאת, מספרת כי "הם מגלגלים את זה להיותו של האויב שלנו אכזר. אנחנו יודעם שהוא אכזר אבל לא ניסינו את הדרך הזו וויתרנו על מנוף לחץ מאוד משמעותי על החמאס. דלק ומים מאפשרים לו את המשך הלחימה. בואו ננסה את הדרך הזו כדי להביא אותם לשולחן המו"מ. הבן שלי ושאר החטופים חייבים לצאת מעזה. הזמן שלהם נגמר מזמן. באיזו מדינה מתוקנת אנשים נשים ילדים וזקנים בשבי והעולם לא זועק? הבן שלי לא יכול לזעוק ואני אלחם למענו ולמען שאר החטופים".
כאמור, המשטרה מנעה את הגעת המשפחות למעבר כרם שלום, ובעיניה מדובר באכזבה לגלות שהמדינה מונעת מהמשפחות את זכות המחאה. "אנחנו שומרי חוק. כשהבנו שהמשטרה לא מאפשרת לנו לעבור, הם היו מאוד עדינים, לא נתפרע. אותם שוטרים וחיילים שהיו שם הם שותפי גורל איתנו. חבר שלהם חטוף בעזה ואני לא אתעמת איתם. אנחנו לא אנשי מחאות אלימות, אבל הקול שלי שמדבר את הקול של עומר, חייב להישמע. מדינת ישראל, תתעוררי, תדרשי סיוע הומניטרי מול הסיוע ההומניטרי שאת נותנת להם. זה הכי בסיסי בעולם".
היום ביקרה וינקרט במיגונית ממנה נחטף בנה, ולדבריה היא יצאה בתחושה שרק יד ההשגחה יכולה הייתה להוציא את בנה מהמקום בחיים. קודם לכן היא דמיינה את המבנה גדול בהרבה, אך התברר עד כמה הוא קטן ופגיע מול הרימונים שהושלכו לתוכו. "אני לא מצליחה להבין איך מישהו שרד את הדבר הזה. זו רק השגחה עליונה. זו הייתה חוויה מאוד קשה", היא אומרת ומציינת כי הקושי הכבד מילא אותה על אף שהמיגונית נצבעה ומראות וריחות הפיח והמוות כבר לא היו בה.