אוהבים אותך, קומדיה

מדריך: ברוכים הבאים לקבוצת התמיכה למקצועות שלא אמורים להתקיים במדינת ישראל. עצם ההגעה לכאן היא צעד חשוב בדרך לריפוי. מי רוצה להיות ראשון?

קומדיה: אני אשמח.

מדריך: אז קדימה.

קומדיה: שלום לכולם, אני תחום הקומדיה ואני מיותר ולא פרקטי.

כולם: אנחנו אוהבים אותך, קומדיה.

מדריך: למה אתה מרגיש שאתה מיותר, קומדיה?

קומדיה: תראו, כשהתפתחתי לראשונה פה בארץ הייתה תחושה שזו נישה שאף אחד לא תופס וששווה לפתח. רק מאוחר יותר הבנתי.

מדריך: מה הבנת?

קומדיה: שאני מטומטם.

מדריך: יפה מאוד. איזו פריצת דרך! עכשיו תסביר למה אתה מטומטם.

קומדיה: כי יש סיבה שאנשים לא בוחרים בי כמקצוע.

מדריך: ומה הסיבה?

קומדיה: שאנחנו מדינה בסכנה קיומית מרגע היווסדנו ואין לדעת מה יצוץ מעבר לפינה ויהרוג את התחום לכמה חודשים טובים. וזה עוד בלי לקחת בחשבון קורונה ועניינים.

תיירות: אבל אנשים תמיד רוצים לצחוק!

מדריך: תיירות, אנחנו תכף נגיע אליך, אין צורך להתפרץ.

קומדיה: זהו שזה נכון שאנשים רוצים לצחוק, אבל לצחוק אפשר גם מציוץ בטוויטר. לבחור אותי כתחום זה פשוט מאוד לא חכם. אני מבין את זה עכשיו.

מדריך: כל הכבוד קומדיה, התקדמת יפה מאוד.

קומדיה: אפשר לסיים בבדיחה?

מדריך: לא, אף אחד לא במצב רוח.

קומדיה: אה, נכון.

מסעדנות: עכשיו תורי?

מדריך: תכף נגיע אליך מסעדנות, אני רוצה לשמוע קודם מתיירות.

תיירות: תודה. היי כולם, אני תחום התיירות ואני עוד יותר אהבל מהקומדיה.

קומדיה: תודה.

מדריך: למה אתה חושב שאתה תחום מיותר יותר מהקומדיה?

תיירות: שמע, תמיד היו אומרים "קום והתהלך בארץ בתרמיל ובמקל". אבל ככל שהשנים עוברות, המקומות שאפשר להתהלך בהם בתרמיל ובמקל בלבד הולכים ומצטמצמים. צריך תרמיל, מקל ויחידת מגלן. הדרום פרוע, יהודה ושומרון מסוכן, עוטף עזה שלא נדע. מי רוצה בכלל מדריך טיולים בתקופה כזאת. מה אני אעשה, אקח אותם לסיבוב בנחל התנינים?

קומדיה: גם שם מסוכן בגלל תנינים.

מדריך: אני לא חושב שיש תנינים בנחל תנינים, קומדיה.

קומדיה: אז למה קוראים לזה נחל תנינים? שיקראו לזה נחל אין־תנינים. או שיקראו לזה נחל גרבילים. כי גם גרבילים אין שם.

מסעדנות: הוא אמור להיות מצחיק, תגידו?

קומדיה: אתם רואים, אף אחד לא במצב רוח לצחוק במדינה הזאת.

ביוטכנולוגיה: כי אתה לא מצחיק, נשמה.

מדריך: ביוטכנולוגיה, מה אתה עושה פה?

ביוטכנולוגיה: לפני עשרים שנה אמרו שאני המקצוע של העתיד. אבל אני עוד מחכה.

קומדיה: מה אתה אמור להיות?

ביוטכנולוגיה: אנאערף, מישהו הצמיד את המילה "ביו" למילה "טכנולוגיה" וחשב שכולם יתרשמו. נכון שזה נשמע מרשים?

קומדיה: כן, ביוטכנולוגיה זה נשמע כמו משהו שהוא חצי צפרדע וחצי מחשבון פיננסי.

מסעדנות: שמישהו ישתיק אותו בבקשה.

מדריך: קומדיה, חלאס.

קומדיה: סליחה.

מדריך: ביוטכנולוגיה, אתה לא צריך להיות בקבוצת התמיכה הזאת, פה זה מקצועות שלא אמורים להתקיים בארץ ישראל.

ביוטכנולוגיה: ואני מה?

מדריך: אתה מקצוע לא ברור בקטע אוניברסלי. לך לחדר הסמוך ותחכה לי שם יחד עם טיפול בתנועה, מנטורים לעסקים ומשפיעני רשת.

ביוטכנולוגיה: סגור.

מסעדנות: עכשיו אני?

מדריך: כן מסעדנות, עכשיו אתה. תציג את עצמך.

מסעדנות: אני תחום המסעדנות ואני מיותר מאוד בארץ. מי שבוחר בי כתחום להתפתח בו במדינת ישראל כנראה שהוא מראש מגיע מכסף או שאין לו חוש עסקי.

מדריך: כל הכבוד.

מסעדנות: מילא בקומדיה אין לך הוצאות, אתה פשוט מגיע ומדבר למיקרופון. או תיירות, הוא פשוט הולך לשטח, מצלם תמונה ואומר "המשרד שלי להיום". שזה, אגב, בלתי נסבל.

מדריך: נכון.

תיירות: סליחה על מה שאני.

מסעדנות: אבל אני, באמת, מי שבוחר בי כתחום שיהיה בריא. כל כך הרבה הוצאות. שכירות של המסעדה, הוצאות על חומרי גלם, עובדים, פרסום. כל זה בשביל שווארמה בפיתה ב־45 שקל. ואז פורצת איזו מלחמה או מבצע צבאי והלך עליי.

מדריך: נכון, וכשהמצב הכלכלי לא טוב אנשים מעדיפים לבשל בבית מאשר לאכול בחוץ.

מסעדנות: בדיוק.

קומדיה: אולי אני צריך להופיע במסעדות!

מסעדנות: כל עוד אתה מזמין משהו לאכול, אז בסדר.

קומדיה: לא חשוב.

ביוטכנולוגיה: חזרתי.

מדריך: מה אתה עושה פה שוב?

ביוטכנולוגיה: המנטור העסקי בחדר השני אמר לי אף פעם לא לקבל "לא" כתשובה ותמיד להיות הגרסה הכי טובה של עצמי.

מסעדנות: סוף סוף משהו מצחיק.

קומדיה: לכל הרוחות.

לתגובות: jacobi.y@gmail.com

***