בישיבת בני עקיבא אדר"ת בת ים נערכה היום (חמישי) אזכרה לבוגר הישיבה, עמנואל עלמנאו פלקה ז"ל, לוחם ביחידת דובדבן, במלאות שלושים לנפילתו בקרב בעזה.
לאחר סיום לימודיו בישיבת אדר"ת, הןא למד במכינה בעלי, משם המשיך ללמוד תורה בישיבת עטרת מרדכי ולאחר מכן התגייס לצבא.
"עמנואל היה תמיד הראשון לעזור, להתנדב ולתת מעצמו. כבר מתקופת לימודיו בישיבה אדר"ת בלט בנתינתו ובמידותיו המיוחדות. היה מדריך משמעותי ונערץ בסניף בני עקיבא בעיר, הרבה להתנדב בעמותת חסד לחלוקת סלי מזון, התנדב בתחנת כיבוי והצלה, ובעצם היה בכל מקום שרק היה אפשר לסייע ולעזור", ספד לו ראש הישיבה הרב דוד מוסנג'ד בשיחה עם ערוץ 7.
לדבריו, "גם לקראת השירות הצבאי, עמנואל שאף להיות לוחם ביחידה מובחרת כדי לתת מעצמו כמה שיותר, וכך היה. הוא שירת כלוחם בסיירת דובדבן וקיבל מצטיין פלוגתי במסלול ההכשרה ביחידתו".
"עמנואל לא מסר את נפשו רק במהלך המלחמה, עמנואל בכל מהלך חייו היה מוסר נפש, בדברים הקטנים, בעזרה ובסיוע לסביבה, גם כשזה לא מרכז העניינים ומתוך המעשים הקטנים אנחנו מגלים מי הוא האדם באמת, מי הוא היה באמת. המעשים הקטנים מגלים לנו שזו פנימיותו של האדם. זה היה עמנואל, איש שמתוך המעשים היום יומיים שעשה, מגלים את גדולתו".
דוד דנינו, חברו של עמנואל מכיתתו בישיבה, הוסיף: "עמנואל לא היה הכי חזק, הוא לא היה הכי מוכשר, אבל הוא היה זה שהכי הכי רצה. ובזכות הרצון האדיר שלו, הוא גם הצליח".
נועם, אחיו של עמנואל שהוא עצמו לוחם ביחידת אגוז, סיפר: "רק במהלך השבעה על עמנואל גילינו המון סיפורים שלא ידענו עליהם, כמה הוא עזר לאחרים בלי שידענו. לדוגמה כשעמנואל השתחרר לשבת מהבסיס, לפני שהוא הגיע הביתה, הוא נסע קודם לעזור לאבא של חבר שחלה ולא היה מי שיעזור לו בחנות".
"רק אחרי שעזר שם, הגיע הביתה כחצי שעה לפני שבת וסיפר לנו שהתעכב כי שיחררו אותו מאוחר מהבסיס. הוא לא סיפר למשפחה שהלך לעזור, הכול היה בשקט ובצניעות. גם כשקיבל מצטיין פלוגתי בסוף מסלול בדובדבן, הוא לא סיפר למשפחה. וגם כששאלו אותו הוא אמר – כולם קיבלו תעודה כזו, אני לא הייתי משהו מיוחד. זה עמנואל", הוסיף.
באירוע האזכרה השתתפו בני משפחתו של פלקה, הרב איתן שנרב, ראש הישיבה לשעבר הרב שי בן נחום, ראש ישיבת אדר"ת הרב דוד מוסנג'ד, בוגרי הישיבה ותלמידיה.
במהלך האזכרה התקיים סיום ש"ס משניות לעילוי נשמתו של פלקה. את הש"ס למדו וסיימו יחד בחודש האחרון, בוגרי הישיבה, התלמידים והצוות.
בסיום הערב, נקבע על ידי הוריו של עמנואל, לוח לזכרו בקיר הזיכרון בבית המדרש בישיבה.
