ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר וראש פורום קהלת לכלכלה, מתייחס בשיחה עם ערוץ 7 לתקציב 2024 וטוען שבזמן מלחמה היה ניתן לפעול בצורה אגרסיבית יותר בשביל להבטיח את המשך הצמיחה של המשק.
"אני חושב שלא נעשה מספיק, לא לצמצום הגרעון ולא לצמצום הוצאות והתייעלות", פותח ד"ר שראל. "הבעיה היא לא שנת 2024, אלא כל הטווח הבינוני, כלומר כל השנים שבאות לאחר מכן. הצפי הוא שגם בתרחיש של מלחמה שתסתיים בניצחון ובמהרה, השנים הבאות יהיו מלוות בגירעון הרבה יותר גבוה ממה שהוא היה אמור להיות בו".
"זה אומר שבלי קשר ל-2024, צריך לעשות התאמות בגירעון למשך כמה שנים. עכשיו עלות המלחמה מאוד גבוהה, והגרעון גבוה, ובתורו יחס החוב-תוצר גדל. ככה, תשלומי הריבית יהיו יותר גדולים. בנוסף גם פרמיית הסיכון גדלה. לפי האינדיקטורים השונים יכול להיות שיהיו הורדות דירוג אשראי לישראל, ואז אנחנו נשלם פעמיים, גם על הריבית הגבוהה וגם על עלייה בפרמיית הסיכון".
מה דעתך על אמירתו של רה"מ נתניהו בכך שצבא חזק הוא תנאי מחייב גם לכלכלה חזקה, ובעצם מבטיח צמיחה דרך חוזקה צבאית?
"כנראה שאחד הלקחים הוא שצריך צבא יותר גדול אז הוצאות הביטחון יגדלו משמעותית. בגלל שבדרך כלל פרמיית הסיכון והוצאות ביטחון פוגעות בצמיחה, אז צפוי שהצמיחה תהיה קטנה יותר. אני לא התווכחתי עם האמירה שיכול להיות שצריך צבא יותר גדול מאשר מה שיש כרגע. אבל צריך מאוד להיזהר מזה, כי צבא גדול יותר פוגע בצמיחה. הוצאות ביטחון בנושאים כמו כוח אדם ושוויון וחיל רגלים, כלומר להוסיף עוד חטיבות שריון וחיל רגלים, זה פוגע בצמיחה. אם יש הוצאות ביטחון שתורמות לצמיחה אז צריך להשקיע בהם, כמו מחקר ופיתוח, אבל כל השאר כמו עוד חטיבות זה כן פוגע. אם מגדילים את הצבא אז צריך לעשות את זה במינימום הנדרש, כדי לא לפגוע בצמיחה. מדינה צריכה צמיחה חזקה כדי להתחרות במדינות אחרות, לצד הכוח הצבאי".
אם כך, מה לדעתך היה ניתן לעשות בתקציב הנוכחי שלא נעשה?
"צריך לעשות את ההתאמה הזו בגירעון, עשרות מיליארדי שקלים. זה 20 מיליארד במקרה האופטימי ו-50 60 מיליארד במקרה הפסימי. יש פה התאמה משמעותית שצריך לעשות במשך כמה שנים, ואין שום סיבה לא להתחיל את ההתאמה הזו ב-2024. מה שנעשה כרגע בתקציב הוא מעט מאוד. גם בהעלאת המיסים עשו מעט. יש מתווה לשנים הבאות אבל זה באמת מעט. אין גם קיצוץ גדול בהוצאות הממשלה השנה".
ד"ר שראל מרחיב וטוען: "יש דברים שהיה אפשר לעשות יחסית בקלות, לדוגמא חלק מהכספים הקואליציוניים שאמורים לזרום השנה, היה אפשר לבטל את ההחלטה הזו. בנוסף, תוספת השכר שעובדי הסקטור הציבורי היו אמורים לקבל, היה אפשר גם שם לתת עבודה. גם המשרדים הממשלתיים המיותרים שלא משרתים שום דבר מעבר לתעסוקה למנכ"לים ולשכות. המשרדים האלו לא היו לעניין לפני המלחמה, אבל כרגע פשוט לא מתאים. אתה אומר שתהיה העלאת מע"מ באחוז ומקצץ בשירותים, אז צריך מהצד השני גם לתת דוגמא אישית ולא להעניק תקציבים למשרדים מיותרים".
"נראה שנעשה מעט מאוד במובן הזה", אומר ד"ר שראל יחס לקיצוצים במגזר הציבורי. "מבחינת ההתייעלות, יש איזו התייעלות בכוח אדם, אבל זה מאוד בשוליים. לדוגמא ברמת המשרדים, אם שואלים כמה משרדים צריך להיות, מדובר על בין 14-17 משרדים כדי להביא להקטנת ההוצאות ועדיין לתפקד באופן מתקבל על הדעת. יש לנו עכשיו מספר כפול מזה והסוגייה הזו פוגעת בשירות לאזרח. כשאתה מפצל את הפעילות הזו של המשרדים, השירות לאזרח נפגע".
האם אתה חושב שהזמן שניתן למשרד האוצר לבנות את התקציב היה ריאלי? נראה שהזדרזו מאוד לאור המלחמה ושעת הדחק.
"אני זוכר תקופות של משברים כמו ב-2003 ומשבר הסאב פריים ב-2008, כאשר אגף התקציבים באוצר עבד גם עד 4 בבוקר, אז זה לא סיבה לא לעשות את זה. אנשים נמצאים שם כי הם יודעים שהם עושים עבודה חשובה, אז אני לא חושב שהם 'מתלוננים' על השעות המאוחרות שבהם הם נאלצים לעבוד כדי להציג את התקציב. תראה, במקור היה תקציב ל-2024, זה לא שחיכו לרגע האחרון, אבל היה ברור שצריך לשנות אותו מהותית בגלל המלחמה. הטענה שעושים את זה ברגע האחרון ואין זמן לדון על זה בכנסת, היא נכונה לזמנים רגילים, אבל עכשיו בזמן מלחמה זה כן נראה לי הגיוני".
לסיום מייחס ד"ר שראל חשיבות להעלאת המיסים, אך טוען שהיה ניתן לעשות פעולות שהיו מכניסות כסף רב למדינה, ולא לגעת באחוז המע"מ, שפורסם כי יעלה ב-2025 ל-18% אחוז: "לגבי צד המיסים, יכול להיות שבאמת היה צריך להגדיל את נטל המס. כלומר אם אנחנו מדברים על התייעלות כללית של המדינה שכוללת הקטנת ההוצאות והגדלת ההכנסות. אבל הגדלת הכנסות אפשר לעשות בכל מיני צורות, כמו העלאת מס הכנסה באחוז. אז העלאת המע"מ לא כזו גרועה, אבל היה אפשר לעשות משהו יותר יעיל אבל לא אפשרי כנראה פוליטית, וזה פטורים ממע"מ כמו שיש היום לדוגמא בחבילות מתחת ל-75 דולר שבאות מחו"ל, פטור ממע"מ באילת, ופטור ממע"מ בתיירות. לדעתי היה עדיף לבטל את הפטורים הללו, מאשר להעלות את המע"מ באחוז".