אפרת מור, אימו של איתן מור שנחטף לרצועת עזה, מספרת על ההחלטה שהיא ומשפחתה קיבלה - הקמת בית הכנסת, לזכותו של בנה ושל שאר החטופים, ולזכות ניצחון מוחץ במלחמה.
להשתתפות בבניית בית הכנסת להחזרת החטופים בכללם איתן מור מהשבי לחצו כאן
בתחילת השיחה מתארת מור את ההתמודדות עם הבשורה על כך שבנה נחטף לעזה, ואומרת: "ההתמודדות מתחלקת לפי זמנים. קודם כל הידיעה שתפסה אותנו במוצאי שמחת תורה על כך שאין עם איתן קשר, לאחר מכן שהוא היה נעדר, וכשהודיעו לנו אחרי עשרה ימים שהוא חטוף. אחרי שעיכלנו את ההלם הראשוני החלטנו שאנחנו ממשיכים בחיים, ולא נשאבים למקומות אפלים, להאשמות או לדמיונות לא טובים. אני חזרתי לעבודה, אנחנו משתדלים לתפקד ולהיות משפחה שמחה, להיות הרבה ביחד. זו גם התשובה לחמאס. הם מנסים להפיל אותנו ברוחנו, ואנחנו לא ניתן".
"אני מתפעמת מהרוח שיש בקרב החיילים, ואני מתפללת שאותה רוח קיימת גם אצל המנהיגים שלנו", אומרת מור. "מבחינתי כל חייל בעזה מסכן את חייו בשביל הבן שלי. היו מקרים שהלכנו לנחם ואמרנו להורים תודה אישית, על זה שהבן שלכם הלך לנסות להוציא את הבן שלנו ונהרג על קידוש ה'".
בעניין שותפות במאבק של פורום משפחות החטופים, מסבירה מור: "אני אישית לא כ"כ מעורה בפורום המשפחות הכללי, פשוט כי אני צריכה להיות לביתי ולילדיי, אבל בראש ובלב אני מאוד איתם, כי יש לנו מטרה משותפת - להחזיר את הילדים הביתה. נכון שאני חלוקה על הדרך ועל אמרות שצצות פה ושם, אבל אני בעד לעשות איזה שהוא משהו מאחד כי יש לנו מטרה משותפת. כשחמאס הלכו וחטפו את הילדים שלנו הם לא הסתכלו על גוון העור או ימין ושמאל, אלא חטפו אותנו כי אנחנו יהודים".
להשתתפות בבניית בית הכנסת להחזרת החטופים בכללם איתן מור מהשבי לחצו כאן
מור נשאלת בנוסף מה דעתה על האחדות שאנו רואים בעם, והאם אפשר לקוות שיש לה גם קיום אף לאחר המלחמה, וסוברת: "זו שאלה קשה. גם לי יש שאלות כאלה מדי פעם. אנחנו עדיין בתהליך וכל האחדות שיש עכשיו מאוד מרגשת אבל אני תוהה מה יהיה ביום שאחרי. אני חושבת שאם זה חשוב לנו כעם, אז אנחנו חייבים את האחדות הזו גם בשביל עצמינו וגם למול האויב. הרי זה מוצהר, חמאס אומרים ראינו את הפילוג וקפצנו על המציאה".
"הכל התחיל לפני 4 שנים בתקופת הקורונה, כאשר אנחנו כמו כל בית ישראל התפללנו בחדרי מדרגות ובחוץ. אחרי שנגמרה הקורונה החלטנו להקים בית כנסת קבוע לשכונה שלנו בקריית ארבע, וייסדו את הבית כנסת הזה, שהיה בהתחלה בתוך אוהל", מתארת מור. "הבית כנסת מתנהל עד היום עם פעילויות רבות. החלום שלנו היה לבנות בית קבע לבית הכנסת, אבל בגלל שאנחנו שכונה קטנה ואין לנו משרד פרסום, לא ידענו איך לגרום לדבר הזה לקרות".
מור מספרת: "בראש השנה האחרון איתן עשה אצלנו סעודת חג, וזרק כבדרך אגב לבעלי ולי 'העברתי 1000 שקל לבית הכנסת'. ראינו שזה כל כך חשוב לו. ריגש אותי לשמוע את הדבר הזה, וזה מה שהוביל אותי לבנות את בית הכנסת לזכותו, והחלטתי שאני הולכת על זה. אחרי שאיתן נחטף הדברים התחברו לי, הרגיש לי כל כך נכון להוסיף בית כנסת, להוסיף זכויות בעיר האבות. זה יעשה כל כך טוב לעם ישראל כולו ובמיוחד לחטופים".
להשתתפות בבניית בית הכנסת להחזרת החטופים בכללם איתן מור מהשבי לחצו כאן
לסיום אמרה על העיסוק בפרויקט שבו השקיעה רבות בנה איתן: "לי אישית ברגע שאני עסוקה בדבר מצווה וגם החיבור לאיתן עושה לי מאוד טוב, ועוזר לי לא להישאב למקומות אחרים שבקלות אפשר להישאב אליהם".