"ילד צנום ספוג בדם מחוסר הכרה ולא נושם"

חסידות ספינקא בבני ברק חגגה 40 שנה לנס 'ההצלה' של האדמו"ר שנקלע לתאונת דרכים בדרכו חזרה מהלוויית הבבא סאלי זצ"ל.

בעת התאונה הקשה היה האדמו"ר ילד צעיר. את נס הצלתו הוא חב לכונן מד"א שמעון יפרח שהיה באזור באותה שעה.

"זה היה יום גשום במיוחד, יצאתי מאשדוד במהירות לכיוון אשקלון", סיפר לימים באחד מימי ההילולה של הבבא סאלי בו השתתף. "ראיתי אוטובוס עומד, ולצידו עומדים יהודים חרדים רבים ששבו מההלוויה והם החנו את רכביהם בצד.

"אז, בימים של טרום עידן ארגוני ה'הצלה', לא היה מי שיגיש עזרה ראשונה, וכך הם פשוט עמדו בצד, מבוהלים, אחוזי היסטריה כשחלקם אומרים תהילים".

הזוועה התגלתה לנגד עיני כאשר הגעתי לקדמת האוטובוס, בעצם מתחתיו, וראיתי פיסת מתכת מרוסקת שבעבר הייתה מכונית.

"זה היה כמו דג בפה של תנין", הרכב מדגם סובארו היה פשוט בלוע בתוך האוטובוס, ולכן לא הבחנתי בו ברגעים הראשונים.

"ראיתי רק אוטובוס, לא ראיתי כל רכב אחר, כשהתקרבתי יותר זיהיתי את הרכב מעוך לחלוטין והוא נבלע בקדמת האוטובוס, פתחתי את הדלת מאחור וניסיתי לחלץ את הנפגעים. אך מיד ראיתי לצערי שאין מה לחלץ.

"הצלחתי להוציא את ארבעת הגופות בזה אחר זה, ולהניח אותם על הכביש, מנסה לבדוק אולי באחת מהן יתגלו סימני חיים. אך לשוא. ואז, רגע לפני שהתייאשתי, אני מבחין בגוף צנום שהיה מעוך בין ארבע הגופות האחרות.

"זה היה ילד צנום שהיה נראה לי כבן 9, הוא היה מלא וספוג בדם. מחוסר הכרה ולא נושם. התחלתי לבצע בו פעולות החייאה והנחתי אותו על האלונקה. אך כבר שם ראיתי את מצבו וידעתי כי גם אם יש בו סימני חיים, אך אין לו כל סיכוי לחיות.

"בכל אותן הדקות פעלתי לבדי, המתנדב שהגיע יחד איתי נעלם. הוא לא היה מסוגל להתמודד עם הזוועה. משם כבר יצאתי לבית החולים "ברזילי" באשקלון תוך כדי שאני כבר מכין את חדר המיון שיתכוננו בכל הכח שאפשר.

"ואכן, עוד לפני שהגעתי לברזילי, כבר חיכה לי בחוץ צוות רפואי גדול שהתנפל על הילד והוא הטיס אותו לחדר הטראומה".

"כשמסרתי אותו לצוות מיון 'ברזילי', הילד נשם את נשימותיו האחרונות. הוא גסס. ידעתי שאין לו סיכוי, וגם אם כן – הוא יהיה פגוע כל ימי חייו.

"כך גם סברתי לאחר מכן, בימים ובשנים שעברו כשנזכרתי מאותו ארוע, שלמען האמת לא עזב אותי. ידעתי שהילד כנראה מת או שהוא נפגע בצורה קשה. לא מציאותי לחשוב שהוא חי".

"לא היה לי כל מושג מה עם אותו ילד, ניסיתי אחרי זמן לברר ואמרו שכבר עזב את בית החולים. ואז לפתע אחד מן הנוכחים בהילולא עצר את שטף דיבורי להפתעת כל המשתתפים שהיו במתח נורא, ואמר לי, 'אל תדאג, הילד הזה כיום הוא אדמו"ר חשוב בבני ברק, יש לו קהילה ומשפחה גדולה ברוך ה''.

"הייתי בהתרגשות גדולה, הגישו לי כוס מים להירגע ולא האמנתי על כל המידע הזה, פשוט בלתי נתפס. אמרתי לאותו אברך, אני חייב בזמן הקרוב מיד לנסוע לראות את האדמו"ר מקרוב.

"כך מיד למחרת בשעות הבוקר, נערכה פגישה מרגשת בין האדמו"ר לנהג האמבולנס בביתו שבבני ברק, הפגישה לקחה מספר שעות בהם עברו על מסמכים רפואיים, בהם נכתבו על מצבו של הילד מהימים הראשונים שהגיע לבית החולים ללא הכרה ושברים בכל הגוף ועוד תיאורים הקשים לתיאור".

זמן קצר אחר כך נהג האמבולנס שמעון יפרח לקח את האדמו"ר לכביש אשקלון בדיוק לאותו מקום היכן שהיתה התאונה המחרידה. האדמו"ר ירד לכיוון הכביש, הרים את עיניו וידיו כלפי מעלה ובירך לאט מילה במילה "ברוך שנעשה לי נס במקום הזה".