רס"ר במיל' שלו זרקה, שקרוביו נרצחו ונחטפו במתקפת חמאס בשמחת תורה, משחזר את היום הנורא ההוא בשיחה עם ערוץ 7.
"שמענו בכפר מימון צבע אדום ונכנסנו לממ"ד. לאחר זמן מה שמעתי יריות של קלצ'ניקוב. בשעה שמונה וחצי פתחנו את הטלפון וראינו שדיקלה ערבה מנחל עוז, דודה של אשתי, פותחת שידור חי בפייסבוק ומראה שחדר להם מחבל ולקח את הטלפון שלה ובן הזוג שלה נועם קיבל כדור ברגל", מספר זרקה.
הוא מוסיף, "כל יום שישי היינו קופצים אליהם הביתה. לפתע זה הפך לבית של תופת ומלחמה. המחבלים לקחו את הילד תומר כדי שיסתובב וידפוק בבתים לשכנע אנשים לצאת מהממ"ד. הם לקחו את ההורים דיקלה ונועם ברכב כדי לחטוף אותם לעזה אך כשיצאו מנחל עוז, מחבלים אחרים ראו רכב ישראלי והרגו את דקלה ונועם. שתי הבנות של נועם – דפנה ואלה נחטפו לעזה ולבסוף שוחררו בפעימה הרביעית של שחרור החטופים. סתיו, הבן של דקלה היה בחיפה, אך בתה אודין הייתה בנחל עוז, בדירה של הצעירים והיא נזקקה לחילוץ. שלחתי צוות מהיחידה שלי בסיירת גבעתי אליה".
היחידה שלו, כך התברר, פעלה בנחל עוז כדי לטהר את המקום ממחבלים. בינתיים הוא קיבל איתות מבתה של דקלה שאמרה כי היא בדרך לאבד את ההכרה. "לבסוף צוות מהיחידה איתר את המיקום שלה וחילץ אותה. כיום היא גרה אצלנו. את תומר לצערי לא הצליחו להציל. החבר'ה שלי מהיחידה היו על הגדר והוא רץ אליהם, אך המחבלים ירו לו בגב".
"לא מצאנו אותם ישר. חשבנו שדיקלה, נועם ותומר חטופים. אחרי 14 יום הגיעה קצינת נפגעים והודיעה שדיקלה נרצחה. קבענו הלוויה ויום למחרת כשבאנו לצאת אליה, הגיעה הקצינה שוב והודיעה שתומר נרצח. עשינו הלוויה משותפת. ואז הגיעו שוב - להודיע שנועם נרצח", הוא מתאר את הרגעים המצמררים.
זרקה מספר על ההתמודדות עם הטיפול בקרובת המשפחה שנותרה ללא הורים. "אמא שלה נרצחה, אח שלה תומר נרצח והאב החורג שלה שהיא קראה לו 'אבא במתנה' נרצח. אי אפשר להכיל כזה כאב. היא בוחרת בחיים. הדרך שלה מדהימה. היא רוצה להמשיך עבור האחיות שלה - דפנה ואלה".
כלוחם, תושב כפר מימון וכבן משפחה שקרוביו נרצחו, זרקה מבקש שהמלחמה לא תסתיים בפחות ממיגור חמאס. "אם אחרי המלחמה יהיו עוד סבבים הפצע לא יתרפא. אי אפשר לחזור הביתה ושיהיו לנו איומים. אסור שמציאות שנשמע רעש של קלצ'ניקוב ליד הבית תהיה אפשרית בכלל. אי אפשר לחזור לעוד צבע אדום".
במקביל לכל העשייה של זרקה, עיסוקיו ביום יום נעצרו עד לאחר המלחמה. "אני מנכ"ל עמותת 'היו שלום' לעילוי נשמת שלום שרקי וחברי העמותה מנהלים אותה במקומי. עד לפני המלחמה לקחתי משפחות נזקקות וחד הוריות שעוברות תהליך נפשי וכלכלי בין 8 חודשים לשנה שבסופו הם יוצאות ממעגל העוני במדינת ישראל. אני בינתיים בלחימה עם סיירת גבעתי. נכנס כל לילה לסיירת ומתספק אותם בתחמושת, מים, אוכל וכל שאר הציוד הלוגיסטי, אני עמוק בתוך זה".
