אני שומע כל הזמן על הפחד. פחד מלהתחתן. אנשים אשכרה מעדיפים להישאר לבד ולא לקחת את הסיכון הזה, שאולי... ואני תמיד מדבר על זה שיש כל מיני סוגי פחדים: פחד מהתחייבות, פחד מלהתחתן עם האדם הלא נכון, פחד מיחסי אישות, פחד מהעתיד.. בקיצור, כולנו מלאי פחדים.
השבוע פנה אלי מישהו, שאמר שהוא יוצא עם בחורה מדהימה, אבל הוא פוחד מאוד שאולי אחרי החתונה היא תשים עין על מישהו אחר... סירייסלי? אוקיי, בואו נפתח את זה רגע. אני רוצה שנבין שיש 2 גישות לנישואים: יש את הגישה הקלאסית (וההרסנית) שאומרת - אני חסר ולכן אני מתחתן כדי למצוא מישהי שתשלים אותי.
עכשיו תקשיבו טוב, מי שחי עם הגישה הזאת - לא יצליח להחזיק חיי נישואים תקינים לאורך זמן. למה? כי הוא בעצם אומר שכל הקשר ביניהם הוא קשר אינטרסנטי. אני במרכז - והיא בעצם כלי שרת כדי לספק לי את הצרכים שלי. זאת אומרת, שברגע שאני כבר לא ארגיש שאני מקבל ממנה - אז אין לי צורך בה בכלל. ואז אני מתחיל לחפש ריגושים ו'מילוי חסרונות', במקומות אחרים.
אבל יש עוד גישה לנישואים. והיא גישה הפוכה לגמרי. היא אומרת: אני לא חסר כלום. אני דווקא מלא. ומתוך המילוי הזה - אני רוצה להשפיע ולשפוך טוב על מישהו\מישהי. כן. ממש ככה, אני טוב - ולכן אני רוצה להיטיב. אני לא מחפש תמורה על ההטבה הזאת, לא מצפה מהצד השני להחזיר לי. ממש לא. פשוט לרצות להיות כל הזמן במקום של נתינה.
עכשיו תארו לכם ששני בני הזוג בראש הזה - איזה זוגיות מטורפת הולכת להיות להם, הא? ברגע שאתה בראש כזה, אתה גם לא מודאג. אתה בא נטו כדי לתת. לא כדי לקבל. אדם שהוא בנתינה, הוא מרגיש מאושר הרבה יותר מאשר מי שנמצא בקבלה.
אז בחנו את עצמכם: מתוך איזו גישה אתם מגיעים לדייטים: בתור אנשים חסרים שרוצים השלמה, או בתור אנשים מלאים שרוצים לתת?
יאללה, שיהיו בשורות טובות! צוריאל
**
אחרי שכל כך הרבה מכם ביקשו מאיתנו - אנחנו שמחים לבשר ש… פרויקט 252 חוזר באירוע הזום-ספידייט הגדול בישראל!
1,000 מועמדים - 60 דקות - 7 פגישות לכל אחד - 9 דקות לכל פגישה. בלי לצאת מהבית!
ההשתתפות באירוע בעלות סמלית של 50 ש"ח בלבד לכיסוי הוצאות (ולחברי פרויקט 252 – 20 ש"ח).
מוצ"ש הקרוב! ('שירה') ה-27.1 ב-20:00 בדיוק בזום. נרשמים לספידייט במהירות מכאן >>