אין הרבה כוכבי הסתה ותיקים ומפורסמים ששומרים על קריירה פורה וחדוות יצירה גם בעשורים המאוחרים לחייהם כמו השייח' עכרמה סברי, המופתי של ירושלים לשעבר וראש המועצה המוסלמית העליונה כיום. שומעי לקחו זוכים ליהנות מדברי הבלע שלו בדרשות קבועות במסגד אל־אקצא, בכנסים מיוחדים שבהם הוא מרבה להשתתף ובלוויות של שהידים. היטיב לתאר את אישיותו יושב ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת שמחה רוטמן, במהלך דיון בעניינו שעוד נעסוק בו, במשפט אחד קצר: "אפשר אולי בדוחק למצוא אצלו כמה אמירות שאינן עונות להגדרת הסתה לטרור".
כבר בשנת 2002 הוא העסיק את מערכת הביטחון ומשטרת ישראל. השר לביטחון פנים דאז, עוזי לנדאו, אמר בדיון בכנסת: "מאז שהשייח' עכרמה סברי, המופתי של ירושלים, נמצא במשרתו זו, יש יותר הסתה בירושלים ויש יותר אלימות... הוא פגש את נסראללה כשהוא ביקר בלבנון. נסראללה הוא אויב של ישראל. אני אינני מכיר מדינה בעולם שתתיר לאנשיה לעשות יד אחת עם אויביה... הנחיתי את משטרת ירושלים ואת משטרת ישראל לעמוד על קוצו של יו"ד במילוי החוק". עם זאת, 22 שנות הסתה רצופות ומגעים עם גדולי אויבינו, כולל עשרות תלונות שהוגשו נגדו במהלך התקופה, לא הכניסו את סברי לצינוק הראוי לו. רק השבוע, בעקבות צו של בג"ץ, הודיעה הפרקליטות לראשונה על כוונתה להעמידו לדין.
מדובר רק בהודעה על כוונה, לא בכתבי אישום בפועל. זה לא שהמידע הגיע לפרקליטות המדינה רק לאחרונה, בעקבות המלחמה, או שטרם הוגשה תלונה. ארגון לביא, שעומד מאחורי העתירה לבג"ץ, הגיש תלונה למשטרה כבר באפריל 2022. האירוע שבעטיו הוגשה התלונה דומה מאוד לאירוע שעליו התלונן השר לנדאו עשרים שנה קודם לכן: סברי השתתף בוועידה מיוחדת לכבוד יום אל־קודס האיראני, יחד עם כל הגווארדיה של ציר הרשע. הפרומו לכנס נשא שאלה שבמבט לאחור מקבלת משמעות מטלטלת – "האם מלחמה אזורית מתקרבת לאור ההתקפות על מסגד אל־אקצא?", והשתתפו בו מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, מנהיג חמאס איסמאעיל הנייה, מנהיג החות'ים בתימן עבד אל־מאליק בדר אל־דין אל־חות'י ומנהיגי ארגוני טרור נוספים.
חודש לאחר מכן הוגשה תלונה נוספת נגד סברי בגין השתתפות בכנס טרור נוסף, הפעם יחד עם שגריר איראן בטורקיה – סוכן של מדינת אויב ללא ספק. כמה ימים לאחר מכן - שוב תלונה על התרועעות בכנס הג'יהאד האסלאמי. עוד באותו חודש הגיש הארגון תלונה נוספת בגין הסתה של השייח', מגובה בעשרות נאומים ופרסומים שלו. כל אלה נענו בשתיקה רועמת של המשטרה. חברי לביא שלחו עוד שלושה מכתבים למשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, שהסתה היא אחד מהתחומים שתחת אחריותו, אך נענו רק בתשובות לקוניות בסגנון "מכתבכם התקבל".
שמונה חודשים אחרי הגשת התלונה סברי נחקר סוף סוף במשטרת ישראל. אומנם לא יצא מזה שום דבר, אבל נעשה צעד בכיוון. בינתיים התחלפה ממשלה בישראל, וחברי הקואליציה נעשו קשובים יותר לטענות בעניין סברי. שר המשפטים יריב לוין אמר בנאום על דוכן הכנסת שהתרשם מחומרת התיק ופנה לפרקליטות בעניין. לפי דבריו אז, בינואר 2023, ההחלטה הסופית בתיק הייתה אמורה להתקבל בתוך חודשיים. בנוסף לכך התקיימו בוועדת החוקה בחודש מאי באותה שנה כמה דיונים שחלק ניכר מהם הוקדש לסוגיית סברי.
חברי הכנסת לא מוותרים
הדיונים בוועדת החוקה אומנם לא הועילו לקידום הטיפול במחולל הטרור סברי, אבל פתחו צוהר מעניין לצורת החשיבה והפעולה של הפרקליטות בנושאים האלה. לצערנו, הפתיחות בפרקליטות לשאלות קשות של עיתונאים אינה גבוהה, אך כשמדובר בחברי כנסת שמזמנים את אנשי המקצוע לוועדה לא נותרת להם ברירה. וכך מצא את עצמו עורך הדין שלומי אברמזון, ראש תחום ביטחון ותפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה, עונה לשאלות קשות שהציגו לו חברי הוועדה.
אברמזון פתח בהסבר של מערכת השיקולים בדרך לכתב אישום, תוך שהוא משרטט את הגדרות החוק הנוגעות להסתה לטרור: "קריאה לבצע פיגועים זו הסתה ישירה, אנחנו לא צריכים להוכיח לאף אחד מה היה האפקט של המעשה. אבל יש דברים אחרים כמו תמיכה בפיגועים, שאני לא קורא לבצע פיגוע אבל אני תומך בפיגוע, שיש בו אלמנט של יסוד הסתברותי שאותו אנחנו צריכים להוכיח בבית המשפט". נסביר במילים פשוטות: קריאה מפורשת לפעולת טרור היא עילה מיידית לכתב אישום, לעומת זאת כשמדובר בתמיכה במעשה טרור יש צורך להוכיח שההתבטאות הזאת אכן גרמה או עשויה לגרום בסבירות גבוהה לשומעיה לצאת ולבצע פיגוע.
חברי הכנסת לא הרפו. מה הן, אם כן, הנסיבות שהופכות תמיכה בטרור לעבירת הסתה? אברמזון השיב ופירט את הגורמים השונים. חבר הכנסת דאז אביחי בוארון ניסה ליישם את ההגדרות יחד עם אברמזון בנוגע לשייח' סברי ספציפית. "אשאל אותך שאלה נוספת", פנה לאברמזון מול הוועדה, "האם יש מדיניות שאומרת שבכירים, אנשי ציבור, שמסיתים ברשת או באופנים אחרים, דווקא זוכים ליד קשה בכל מה שקשור לחקירות והעמדות לדין?"
אברמזון אומנם היסס, מפני שהבין לאן הדברים הולכים, אבל אחרי גמגומים כאלה ואחרים השיב את האמת המשפטית לאמיתה: "אם זו לא הסתה ישירה, אז יש אלמנט של אפשרות ממשית, כלומר שהדברים שאני אומר יביאו לידי אלימות או טרור. ככל שבן אדם או מנהיג בעל השפעה, מנהיג ציבור, יש יותר אפשרות שהדברים שלו, שהאמירות שלו, יביאו לידי אלימות וטרור. אז אין הגנה לאישי ציבור, אלא להפך". בוארון ביצע אימות דו־שלבי: "ולכן הטיפול בו יהיה יותר יעיל כביכול?", אברמזון אישר: "אמור להיות".
השלב האחרון, מביך ככל שיהיה, היה בלתי נמנע. הרי עכרמה סברי עונה לכל ההגדרות: הוא מצוטט בקריאות מפורשות לביצוע טרור ובקריאות שתומכות בטרור, הוא בעל השפעה אדירה בחברה הפלשתינית ללא ספק, וגם יש ראיות ברורות להשפעת ההסתה שלו – עשרות אירועי אלימות במחוז ירושלים יצאו משטחי הר הבית, סמוך ונראה לדרשות ההסתה המפורסמות שנשא במסגד אל־אקצא לאותם מרצחים. חבר הכנסת אריאל קלנר התנדב לבצע את ההנחתה, ותהה איך ייתכן לאור כל ההסברים הללו שלא הוגש כתב אישום נגד סברי בחלוף שנה מאז שהוגשה התלונה נגדו.
"היו שמה כל מיני אמירות", ניסה אברמזון להסביר, "חלקן היו יותר ברורות, חלקן יותר מאתגרות. עכרמה סברי זה לא מהתיקים האלה שאמרתי של השערות. הוא תיק שהיה יותר מאתגר". קלנר נכנס לעובי הקורה: "מאתגר מאיזו בחינה?". אברמזון השיב: "אני לא הולך לפרט פה". רוטמן הצטרף לקלנר ויחד הם תקפו את האמירה המתחמקת. אברמזון ברח אל האישי: "אני מכבד אותך, חבר הכנסת קלנר". קלנר לא התרשם, והמשיך להתעקש, עד שאברמזון חתם מצידו: "זה עדיין נמצא בתהליך".
אפס סובלנות - כלפי מי?
חמישה חודשים לאחר הדיון הזה התרגש על מדינת ישראל האסון הגדול בתולדותיה וניפץ את כל התפיסות שקדמו לו. מאז השבעה באוקטובר בפרקליטות נושבת לכאורה רוח חדשה. מלבד הסרה של מאות אלפי תכנים שתומכים בחמאס ברשתות החברתיות, בפרקליטות המדינה העלו שניים או שלושה הילוכים בכל הקשור לעבירות הסתה. עד היום הגישה הפרקליטות יותר ממאה כתבי אישום בעבירות הסתה, כשרף הקפדנות נעשה סובלני הרבה פחות.
אנחנו מדברים על כתבי אישום ללא הבחנה, על ימין ועל שמאל, נגד כל זב חוטם. חשבונות של אלף עוקבים בלבד ברשתות החברתיות קיבלו כתבי אישום חמורים ברגע אחד בגלל פוסט בודד שתומך בטבח הנורא. זו כמובן מגמה מבורכת מאוד, וראוי לכל מסית כזה שיישא בעונש, אך המפליא יותר הוא מי שהצליח שוב לחמוק מחרב הפרקליטות. השייח' המסית עכרמה סברי, שעושה נפשות לטרור כבר יותר משלושים שנה ויש לו פי כמה וכמה השפעה מחשבון בעל אלף עוקבים, עדיין אינו מוגדר "נאשם" במרשם הפלילי של מדינת ישראל.
קשה להבין איך אירועי שמחת תורה, שכן הצליחו לערער את התפיסות הישנות בפרקליטות, לא הצליחו לגעת בתיק האקוטי הזה. ארבעה חודשים עברו מאז, וכתב אישום לא הוגש. רק כשהעתירה, שהוגשה עוד בחודש ספטמבר, הגיעה לשולחן בית המשפט, נרשמה תזוזה כלשהי. לפני כחודש בג"ץ נתן לפרקליטות המדינה ארכה של שלושים יום להשיב מדוע לא תגיש היועצת המשפטית לממשלה כתב אישום נגד סברי, וביום ראשון השבוע – עם תום הזמן החוקי – הודיעה הפרקליטות שזה אכן מה שתעשה.
האם נראה כתב אישום כזה? לחץ של בג"ץ הוא בהחלט גורם מזרז, וקשה לראות כיצד תחמוק מכך הפרקליטות. אבל השאלה הקשה באמת עדיין נותרה בעינה: מדוע לכתחילה מתאמצת הפרקליטות לאורך זמן כה רב ובעקשנות מרובה להימנע מהגשת כתב אישום נגד השייח' המסית, ומהו האתגר הסודי שעליו דיבר אברמזון. וגם, ובעיקר, האם אותו אתגר שלא ניתן לפירוט הוא בעל משקל רב יותר מלחץ של בג"ץ? נמשיך לעקוב.
לתגובות: yoniro770@gmail.com
***