תיעוד מהתקיפות בלבנון
תיעוד מהתקיפות בלבנוןצילום: דובר צה"ל

ד"ר רפאל בן לוי, עמית במכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית וראש תוכנית צ'רצ'יל במכון ארגמן, טוען בשיחה עם ערוץ 7 כי יש לשנות את הראייה הישראלית ברמה האסטרטגית והטקטית מול חיזבאללה ולאמץ מגמה יותר התקפית, לאור ניתוחו את המצב בשטח.

"מתחילת המלחמה אני קורא לנו לקחת יותר יוזמה נגד חיזבאללה, ולכל הפחות לתקוף יעדים יותר משמעותיים ממה שנתקפו עד כה. צריך להכיר שבסופו של דבר כשתהיה מלחמה מול חיזבאללה אנחנו ננצח", פותח ד"ר בן לוי. "ברמה האסטרטגית, חיזבאללה הוא כמו אקדח עם כדור אחד. הכדור הזה יכול לעשות נזק, אבל ברגע שירו את אותו הכדור, האקדח כבר לא רלוונטי. הנמשל הוא כמובן שבתרחיש של מלחמה כוללת, חיזבאללה יתקוף את ישראל בכל כוחו בטילים המדויקים הרבים שברשותו, אבל מתקפה כזאת תכריח את ישראל להגיב במהלך נרחב מאוד. כרגע חיזבאללה לא רוצה לבזבז את אותו 'כדור', ועל כן צריך לנצל את העובדה הזו ולהיות יותר התקפיים".

"גם איראן לא מעוניינת כעת שחיזבאללה יגרור את ישראל לעימות נרחב, שכן טהרן מחזיקה את האיום של מתקפת חיזבאללה כאמצעי להרתיע אותנו מפעולה ישירה נגד איראן בתחום הגרעין. אני כמובן מבין את האילוצים של צה"ל שכנראה לא מוכן למלחמה כוללת בשתי חזיתות, אבל במסגרת 'מלחמת ההתשה' הנוכחית בין ישראל וחיזבאללה - אפשר לעשות יותר", טוען ד"ר בן לוי.

מחבלי חיזבאללה סמוך לגבול, ארכיון
מחבלי חיזבאללה סמוך לגבול, ארכיוןצילום: פלאש 90

ד"ר בן לוי מסביר כי תפיסתו נוגעת ללקחי העבר של ישראל ולבנון, וטוען: "השאלה הרחבה יותר היא מה צריך לעשות לכשנהיה מוכנים לפעולות יותר משמעותיות, וכאן צריך לזכור שהמצב הנוכחי הוא תוצאה של הטעות של הנסיגה הישראלית החד-צדדית מדרום לבנון בשנת 2000. בתמונה הרחבה יותר, התיקון הנדרש בגזרת הצפון דומה לתיקון של שתי הנסיגות האחרות: ההקמה של הרשות הפלסטינית על בסיס אש"ף ומסירת השליטה בשטחי A ביו"ש לידה בשנות ה-90'. את זה התחלנו לתקן בזמן מבצע חומת מגן ב-2002 אך לא השלמנו עד היום. השנייה היא כמובן הנסיגה מעזה ב-2005, שאנחנו עסוקים בלתקן אותה עכשיו".

"כך גם, כשנסוגנו מדרום לבנון הפקרנו את השטח לארגון טרור שניצל זאת כדי להתבסס ולהגדיל את כוחו לפגוע בנו. ערב הנסיגה מלבנון, חיזבאללה פעל כארגון גרילה והחזיק בכמה אלפי רקטות שאיימו על הגליל. מאז הנסיגה, ולמרות הפגיעה שהסבנו לו במלחמת לבנון השנייה, הוא הפך להיות ארגון צבאי לכל דבר שמחזיק בכוחות תמרון, וארסנל טילים מדויקים וארוכי טווח שמהווה איום אסטרטגי על ישראל. הוא גם הפך להיות המפלגה הדומיננטית ביותר בפוליטיקה הלבנונית והוא בדרך להפוך את לבנון לעוד רפובליקה איסלאמית שיעית".

הנסיגה מלבנון
הנסיגה מלבנוןצילום: ALFI BEN YA'ACOV/GPO

במענה לשאלה האם רצועת הביטחון עדיין רלוונטית היום, קרוב ל-24 שנים לאחר היציאה ממנה, אומר, "אם חוזרים קצת להיסטוריה, רצועת הביטחון לא הייתה נוראית כמו שרבים מנסים לצייר אותה כיום. להיפך היא הייתה מוצלחת במניעת חדירת מחבלים ובמניעת התעצמות רחבה של חיזבאללה. כיום, השאלה שצריך לשאול היא מה יותר גרוע. עלינו לוותר על הציפייה שניתן להגיע מחר אל המנוחה ואל הנחלה ועל התקווה שהילדים שלנו לא יצטרכו להתגייס בעוד 20 שנה. אין אופציה כזאת שבה לא נצטרך לעמוד על המשמר ולהסתכן כדי להבטיח את קיומנו. ניסינו נסיגה, וקיבלנו איום הרבה יותר גדול שעלול לגבות מחיר הרבה יותר גבוה מאשר כל 15 שנות רצועת הביטחון. רק כשאנחנו פועלים בצורה התקפית ומביאים את הלחימה לשטח האויב, נוכל למנוע את התעצמותו לאורך זמן, וגם להעביר מסר מרתיע כלפי כל הסובבים כך שבסוף מחיר הדמים הוא פחות. במשוואה הכוללת זה עדיף מאשר הגישה הפסיבית והמגננית שנקטנו בה בשני העשורים האחרונים שביטויו העיקרי הוא נסיגות חד-צדדיות".

ד"ר בן לוי מתאר כי: "ב-15 שנים של רצועת הביטחון מ-85' לשנת 2000' נהרגו בממוצע 17 חיילים בכל שנה וגם את זה אפשר היה לצמצם אילו היינו פועלים באופן עקבי ונחוש. זה כמובן מחיר שאי אפשר להתעלם ממנו, אבל צריך להשוות הכל לחלופות. אם מסתכלים על המלחמה שהולכת להיות לנו מול חיזבאללה עכשיו, לצערי ביום אחד יכולים למות הרבה יותר מזה. קם לנו איום מפלצתי כי הפקרנו את השטח, וזו תוצאה שניתן היה לדעת מראש ועל כן ראשי מערכת הביטחון וצה"ל התנגדו לנסיגה החד-צדדית שהוביל אהוד ברק. אפילו היו מתנגדים בתוך הקבינט של ברק ערב הנסיגה, כולל ראש מפלגת מרצ דאז, יוסי שריד, שסברו שחיזבאללה רק יתבסס יותר. היום ברור שהצדק היה עם המתנגדים ולא עם ברק".

ד"ר רפאל בן לוי
ד"ר רפאל בן לויצילום: שאולי לנדר

במענה לשאלת החלופות הקיימות עבור ישראל, אומר ד"ר בן לוי: "החלופות כיום הן כיבוש ויצירת סוג של נוכחות ישראלית קבועה לעתיד הנראה לעין, בדומה לרצועת ביטחון, או לערוך מבצע ממוקד יותר במטרה לצמצם יכולות של חיזבאללה ולצמצם את האיום המיידי של פלישה ליישובי הצפון אך בלי השתלטות על שטח. הבעיה עם מבצע ממוקד היא שהוא לא ישנה את המצב מהיסוד, חיזבאללה יתחמש מחדש תוך מספר שנים ולא צבא לבנון ולא יוניפי"ל יוכלו למנוע זאת ממנו. חלופה זו תהיה הנצחה של גישת 'כיסוח הדשא' שמתבססת על סבבים ו-'הרתעה', שכישלונה צריך להיות ברור לעין כל מאז השביעי באוקטובר".

"לא שהחלופה של נוכחות ישראלית בשטח היא נטולת אתגרים משמעותיים, אלא שהמחיר שלה פחות גרוע מאשר המשך החיים בצל ארגון טרור אכזרי שתכלית קיומו הוא לרצוח יהודים ולהשמיד את מדינת ישראל. בנוסף, יש בה גם את הפוטנציאל ליצור שינוי אזורי אסטרטגי על ידי פגיעה אנושה בשלוחה האיראנית הגדולה ביותר, והסרת האיום העיקרי שאיראן מחזיקה נגד פעולה ישראלית על מתקני הגרעין שלה".

לסיום מסביר ד"ר בן לוי: "בטווח הארוך, אני חושב שצריך ליישם את 'מודל רמת הגולן' בלבנון עד נהר הליטאני. הרי הגולן היה אזור גיאוגרפי שממנו פגעו קשות ביישובים בתוך שטח ישראל, ולכן במסגרת מלחמת מגן ב-1967, כבשנו אותו. זה לקח לישראל עד 1981 להכריז ריבונות על השטח ולקח עד 2019 עד שארה"ב הכירה בריבונותנו ברמת הגולן. אבל איום ביטחוני על יישובי ישראל בצפון הוא כבר לא היה. כך, גם מול לבנון צריך לפעול כך שבטווח הארוך הגבול יהיה בר-הגנה ובעל הגיון גאוגרפי כך שלא יכול לקום ממנו עוד איום חמור על מדינת ישראל".