
ר' איצי אקרמן, המוכר לאלפי בחורי ישיבות בארץ ובארה"ב מערבי חיזוק וניגון שלו, בהם הוא מנגן, שר ומרצה, משחרר סינגל נוסף ומסקרן לט"ו בשבט - "אברכך" אותו כתב והלחין.
"את 'אברכך' כתבתי בימים האחרונים, השיר מבטא את התפילה לקדוש ברוך הוא שנזכה להידבק במידותיו. האדם הלא הוא עץ השדה, ובצלם אלוקים ברא את האדם, והתפילה שלנו אליו עם אותו הפה שהוא פתח בנו, שנזכה להודות ולהלל ולהידבק במידותיו".
"בתקווה שיעלה השיר על שולחן מלכים ויחזק ויעורר לפחות יהודי אחד עד ט"ו בשבט הקרוב. וגם אחרי...".
הזמר יוסי פריד משחרר סינגל חדש אותו כתב והלחין עם מסר הודאה מיוחד לאבא שבשמיים. לסינגל החדש מצורף קליפ ייחודי בסטייל וינטג' של בית מרזח מהימים של פעם, אליו מתכנסים יחד להקת "ליסטיג" לביצוע השיר.
לקראת הילולת רבי יצחק אבוחצירה רתמו תורה בוקס - ארגון העוסק בקירוב והפצת תורה בצרפת מזה כמה שנים - את הפייטנים מיכאל פרץ, איציק שריקי, אבריאל בן-דור, והפייטן הצרפתי אליהו מרציאנו שהגיע במיוחד להקלטות מצרפת לביצוע מחרוזת פיוטים שחלקם נכתבו על הצדיק וחלקם נכתבו על ידי הצדיק.
הפיוט הראשון של המחרוזת נכתב על ידי רבי יצחק אבוחצירא בעצמו הפיוט הזה מתאר את אהבתו של בורא עולם לעם ישראל באחרית הימים. הפיוט השני 'כפני יונה' נכתב על ידי רבי יצחק אבוחצירא בנו של רבי יעקב אבוחצירא הפיוט הזה מהווה תפילה שבה מבקשים את הגנתו של בורא עולם ככנפי יונה על עם ישראל וגאולה קרובה לעם ישראל. כלל הפיוטים הינם מורשת משפחת אביחצירא ונוהגים לשיר אותם בזמן ההילולה.
הזמר והפייטן אסף שפר בשיר תפילה חדש להארה לכל היהודים באשר הם.
"בקבלה מציינים שיש סגולות גדולות ונשגבות באמירת המזמור "למנצח בנגינות" וקריאתו בצורת המנורה, ושדוד המלך כתב את המזמור על טס של זהב שאותו נשא בצאתו למלחמה וכך היה מנצח את אויביו", הוא מסביר את הבחירה במזמור.
"מזמור זה שנמצא בצורות מנורה רבים מבתי הכנסת יש חנינה, ברכה, אור, ישועה, הודאה, שמחה, רננה כנגד שבעת הקנים שבמנורה, וכל אלו עתידים להיות לישראל לנצח נצחים. נאמר עוד שמי שקורא מזמור זה על שבע פעמים ביום, מקיף עצמו וסביבתו בדברים טובים באותו היום".
בנימין שוקרון בשיר שנכתב לאור המציאות המיוחדת בה עם ישראל נמצא עקב ניסיונם של שונאינו להחליש את רוחנו.
"עניינו של השיר לחזק את רוחנו ולעלות בדעת ולזכור את נבואת נביאנו, שאין קיום למי שרוצה לכלותנו כמו שכתוב בישעיהו (ס, יח): 'לא ישמע עוד חמס בארצך, שוד ושבר בגבולייך', וההיפך הוא שיהיה, ישועה ותקומה, כפי שממשיך הפסוק: 'וקראת ישועה חומותיך, ושערייך תהילה'".
"וזה מה שאנו צריכים כעם ואומה היודעים את מעלתם להחזיק בדעתנו וזאת על ידי אחדותנו. יהי רצון שנראה עין בעין, שמידה טובה מרובה פי חמש מאות ממידת פורענות, ושהכל לטובה בגילוי ממש".
ולסיום, אמנם לא בדיוק עונה להגדרה של מוסיקה חסידית, אבל חותם יפה את הפלייליסט - רועי רז שר על הבלבול וחוסר האונים מגולם בשאלה ההלכתית בנוגע למי שאיבד את המצפן ואינו יודע לאן להתפלל ובאיזה כיוון נמצאת ירושלים, והתשובה בשולחן ערוך "יכוון ליבו לאביו שבשמיים...".
"השיר החל להתרקם ממש במוצאי שמחת תורה עת התחילו להיוודע המאורעות, והתחושה שעלתה אצלי שרק באהבה זה לזה, מחנה למחנה, ועשיית טוב, נוכל לרפא את הפצעים לשוב להתחזק, להיגאל".
