השר לשעבר חיים רמון מתייחס בראיון לערוץ 7 לאירוע בית הדין בהאג ולעמדתו של נשיא העליון לשעבר אהרון ברק, לתכליתה ואחריתה של המלחמה בדרום, להשלכות המלחמה על הזירה הצפונית ולקריאות לבחירות.
בראשית הדברים ביקשנו את התייחסותו של רמון להחלטת בית הדין בהאג ולעמדתו של אהרון ברק שחתם על שני צווים נגד מדינת ישראל. רמון סבור ש"טוב שהיינו שם". לטעמו כל זירה בינלאומית, כולל האו"ם, היא זירה הסברתית שבה עלינו להיות נוכחים על מנת לנצל הזדמנות לאזן את התמונה, ואכן "הנציגים שלנו באו ודיברו והציגו תמונה יותר מאוזנת. נכון שאנחנו מול רבים, אנחנו לא מנצחים אבל גם לא מובסים. אני חשוב שהם עשו עבודה מאוד טובה ומגיע להם על כך כל הכבוד".
באשר לאהרון ברק, אומר רמון כי הוא "משוכנע שמאחורי הקלעים הוא עשה כמיטב יכולתו כדי למתן את ההחלטות בהצלחה כזו או אחרת. הוא אמנם לא הודה בכך, אבל הוא היה המשך הנציגות שהופיעה בדיון הפומבי. יחד עם זאת אני חושב שהוא עשה טעות כשההוא הצביע בעד הצווים, בעיקר כאשר הייתה שם השופטת מאוגנדה שאמרה שהכול פוליטי ולכן היא מתנגדת לכל הצווים ולכל הדיון. אני סבור שאהרן ברק צריך היה לאמץ את העמדה הזו, לומר שכל הנושא פוליטי ולכן הוא מתנגד לצו".
"יש שני צווים שממילא אנחנו עושים אותם אז אפשר לתת דו"ח, אבל הצטרפות לצו שישראל צריכה לפעול נגד התבטאויות כאלה ואחרות שמשמעותן תמיכה בג'נוסייד, בצו הזה ההצטרפות שלו הייתה טעות קשה, עם כל ההערכה למה שהוא ניסה לעשות".
על אתגר מיטוט החמאס, כמי שהיה חבר בלא מעט קבינטים, מדגיש רמון כי מאז שנת 2007 הוא טען שיש למוטט את החמאס "ורבתי עם כל העולם ואשתו על כך כי אף אחד, גם אלה שאומרים שהם אמרו, כל מי שברמה הפוליטית הצבאית או התקשורתית הבכירה לא רק שלא תמכו במיטוט החמאס אלא תמכו במדיניות הבידול, מנתניהו ועד בנט ולפיד וכל שרי הביטחון. כולם היו בעד הבידול, בעד לראות ברשות נטל ובחמאס נכס, שצריך לחזק את החמאס כי זה מונע כל סיכוי למדינה פלשתינית בגדה. לכן סיפקנו להם נשק. איך סיפקנו להם נשק? ב-2009 נתניהו הודיע שמי שמעביר כסף לחמאס כאילו העביר נשק והוא שהעביר מיליארדים ומאות אלפי טון של חומרי בניה. לכן לא הייתי צריך את השבעה באוקטובר כדי לחשוב כך. רבע מיליון איש בדרום היו נתונים לחסדיו של ארגון טרור דאע"שי שכולנו ידענו שהוא כזה, אנשים נהרגו ונפצעו בסבבים ונחנקו מעשן השריפות בשדות. אסור היה למדינה ריבונית להקריב אותם על מזבח הסכנה התיאורטית שאולי תהיה מדינה פלשתינית בגדה".
באשר לימינו אלה ולאחרית המלחמה, אומר רמון כי "אסור לסיים את המלחמה הזו כשיש חמאס צבאית ואזרחית כי זו סכנה כמעט קיומית לעתיד מדינת ישראל. זו תבוסה נוספת לתבוסת השבעה באוקטובר". לדבריו חיסול החמאס אינו בא לידי ביטוי בחיסול ראשי הארגון. "הורדת הראשים זה לא מספיק. הורדנו הרבה ראשים והחמאס נשאר קיים חי ובועט. אם אני בקבינט, כדרג מדיני אני קובע יעדים ושהצבא יציג תכניות איך זה קורה. מקבלים 70-80 מיליארד תקציב ביטחון ואם אחרי כל התקציב הם אומרים שלא יכולים אז אוי ואבוי לנו. לא תפקידי לומר מאיפה לתקוף, ואני אומר זאת למרות שכבר אמרתי בעבר שלא מובן לי למה ביום הראשון לא תקפו 4-5 אוגדות את עזה מכל הכיוונים. הייתה לנו הסכמה בינלאומית לכך. אני לא בטוח אבל אני טוען שזה מה שצריך היה להיות, להרוג עשרים אלף מחבלים במתקפה הראשונה".
לשאלתנו כיצד והיכן מוצאים גוף שיוכל לשלוט בעזה בלי לרצות להשמיד את ישראל, משיב חיים רמון וקובע כי הגוף הזה קיים, והוא מכוון בדבריו לרשות הפלשתינית. "ביהודה ושומרון אנחנו שולטים צבאית. מאז שערפאת עשה את הטעות הנוראה כשיצא לאינתיפאדה השנייה שינינו את הסכמי אוסלו ומ-2003 אנחנו שולטים צבאית בגדה באופן מוחלט ואנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים בכל מקום שאנחנו רוצים. נכון שהחלישו את הרשות מאוד ואחד הביטויים להצלחה הזו הוא שבכל מקום שהרשות יצאה החמאס נכנס".
"הרשות רחוקה מלהיות כליל השלמות, נכון שאבו מאזן מכחיש שואה ונותן כסף למשפחות מחבלים, אבל יחד עם זאת הוא משתף איתנו פעולה ושיתופי הפעולה האלה מנעו מאות או אלפי פיגועים והצילו חיים של מאות ישראלים והוא גם זה שמנהל חיים של 3 מיליון פלשתינים שאם הוא לא היה עושה זאת אנחנו היינו צריכים לעשות זאת ולמצוא לשם כך 15 מיליארד שקל. זה לא כליל השלמות אבל חלוקה של שליטה צבאית שלנו ושליטה אזרחית שלהם היא מודל שעובד".
רמון סבור כי על ישראל להבהיר לעולם הערבי ולאמריקאים כי היא נכונה לקבל את שיבת הרש"פ לעזה בתנאים כאלה ואחרים ובתיקונים כאלה ואחרים, ולהבין שאם לא הפלשתינים ישלטו מי שיעשה זאת הם אנחנו, כפי שאומרים זאת בגלוי וביושר סמוטריץ' ובן גביר, אמירה שלטעמו מוסכמת על הימין כולו, אם כי לא כולם בימין רוצים לומר זאת בגלוי. רמון קורא לומר ביושר שהרצון הוא לפרק את הרשות ולהבהיר את הנכונות לשלם על כך מחירים.
בהקשר זה מוסיף חיים רמון ותוהה כיצד קורה שטוענים שהרש"פ זהה לחמאס שאינו אלא דאע"ש ולא מפרקים אותה ולא נלחמים בה. לשאלתנו אם הדבר אפשרי ברמה המעשית קובע רמון שהתשובה חיובית, אך ישראל מעדיפה להמשיך את שיתוף הפעולה האזרחי והצבאי עם הרש"פ כאשר "שוטרים פלשתינים מפרקים מטענים במחנות הפליטים שישראל צריכה להיכנס אליהם. אנחנו יודעים על כל רובה שיש שם, כל רכב ממוגן שיש להם עבר אישור שלנו. אם באמת חושבים שהרש"פ היא דאע"ש צריך לפרק אותם עכשיו".
במציאות כזו סבור רמון שיש להקים ממשל צבאי שהוא "חיוני על מנת לפרק את השלטון האזרחי של החמאס, שגם זה יעד ולא רק הפירוק של השלטון הצבאי. צה"ל רוצה ממשל צבאי למרות שהוא לא אומר את זה אלא בהדלפה. ללא ממשל צבאי המשמעות היא שחמאס חוזר. זה או שממשל צבאי ינהל את החיים האזרחיים או החמאס, אלה שתי האופציות. אין כעת אופציה נוספת. זה לא יכול להיות מחר. זה ייקח במקרה הטוב ביותר כמה חודשים ובמקרה הרע יותר מכך, אבל אי אפשר להשליך שני מיליון לידי החמאס כך שמשם יתחילו שוב הפיגועים".
ומה באשר לרעיון עידוד ההגירה? רמון משוכנע שמדובר ברעיון בלתי ישים שאין מדינה בעולם שתרצה לקחת בו חלק, גם לא סקוטלנד ומדינות דומות, אך עם זאת ועל אף שהוא מגדיר את הרעיון כהזיה, הוא מזכיר כי גם אם יהגרו חצי מיליון מערביי הרצועה, מישהו יצטרך לשלוט במיליון וחצי הנותרים, ואת זאת יש לעשות דרך ממשל צבאי. כשאנחנו שואלים על הסיכונים הכרוכים בהקמת ממשל צבאי בעזה, הוא אומר כי הוא "לא מכיר במצב שלנו אופציות שאינן רעות. אנחנו בוחרים בין הרע לרע מאוד וברע אנחנו מנסים שהוא יהיה פחות רע. אין לי אשליות. מי שרוצה למוטט אזרחית וצבאית את החמאס חייב שמי שישלוט שם יהיו אנחנו".
"פנו אליי ואמרו איך דואגים להגירה מרצון. אמרתי להם שהתנאי הראש שנדרש הוא שלא ישראלים יטפלו בזה, כי אם ישראלים יטפלו בזה, זה ייחשב לגירוש", אומר רמון.
סוגיה נוספת אדותיה ביקשנו את התייחסותו של רמון היא שאלת הדרישה לבחירות עכשיו, והוא משיב כי כמי שמתנגד באופן עקבי לעכשוויזם הוא היה גם נגד שלום עכשיו. "באוסלו הייתה אסכולת ברק וביילין להסדר כולל עכשיו, והייתה תזת רבין ושלי שאמרה לאט לאט, נבחן אותם לאורך שנים עד שנסכים למה שהם רוצים".
בהתייחס לדרישה הפוליטית הנוכחית אומר רמון כי עברנו מגה-אירוע שאחריו "כל מה שהיה קיים פוליטית לא צריך להיות קיים. את הדבר צריך להביא להכרעת העם. צריך לקבוע תאריך מוסכם לבחירות. הייתי אומר ספטמבר, וכשידעו שיהיו בחירות זה יוריד הרבה מהמתח". להערכתו ניהול מערכת בחירות ברמת העצימות המלחמתית הצפויה בהמשך השנה תתאפשר שכן מדובר יהיה ברמה הדומה לשליטה הצבאית על ג'נין ושכם.
עוד ביקשנו את עמדתו של רמון אודות הדרישה להיעתר לכל דרישות חמאס על מנת להשיב את החטופים, ורמון מתנסח בזהירות ומתוך כבוד והבנה עמוקה לתחושותיהם של בני משפחות החטופים:
"למשפחות החטופים מותר לעשות הכול. אספר שכשהייתי משנה בממשלת אולמרט עמדו לקבל החלטה לעסקה לשחרור שליט. ההצעה לא עלתה להצבעה בסופו שלד בר. התנגדתי. הבת שלי שאלה למה אני מתכוון להצביע נגד והתחילה לבכות ושאלה 'ואם אני הייתי שם'. אמרתי לה שהייתי מתפטר באותו יום מהממשלה וכל היום עסוק רק בלהציל אותך. מבחינתי שיקריבו את כל מדינת ישראל בשבילך".
"הם לגיטימיים לעשות מה שהם רוצים. הגיהנום למעלה הוא גן עדן לעומת מה שהם עוברים, ולכן כשהם שואלים על הילדים שלו, נתניהו צריך להשיב ולומר להם שנכון, אם הילדים שלי היו הייתי עושה בדיוק כמוכם, אבל אני צריך לדאוג לכל עם ישראל על פי השקפתי", אומר רמון ומתנצל על מה שנשמע לכאורה כהתחמקות בתשובתו. "התשובה שלי היא שאסור שהמלחמה הזו תסתיים בלי שהחמאס צבאית ואזרחית ממוטט".
באשר לזירת הצפון סבור רמון כי "צה"ל מתנהל בחכמה. גם מכה בחיזבאללה אבל עד גבול מסוים, וגם החיזאבללה מכה עד גבול מסוים. כדי שהדו קרב הזה יסתיים צריך שנגיע להכרעה בדרום, ואז יהיה ברור, וכבר עכשיו ברור שמה שאיים על יישובי הצפון חוסל או נפגע קשות. כרגע אני תומך מאוד בהתנהלות הדרג המדיני והצבי בכל הקשור בזירה הצפונית וכמובן זה צריך להסתיים בחזרת התושבים לבתיהם בביטחה. כל זה מסובך ומורכב, אבל בשלב הזה ישראל לא תיבחן בצפון, אלא מול החמאס ואם החמאס לא ימוטט נשלם מחיר בצפון".