דניאל וייס תושב בארי, שהוריו נרצחו על ידי מחבלי חמאס, מספר לערוץ 7 כיצד הוא מוצא את הכוחות להמשיך קדימה למרות האסון הכבד שפקד את משפחתו.
"לכולנו יש כוחות, השאלה היא אם אנחנו רוצים להתכחש אליהם, או לזרום אליהם. אצלי הכאב הוא דרייב ומתוכו אני מוצא את הריפוי דרך השירה. כל אחד עושה זאת בדרך אחרת. אצלי השירה תמיד היתה חזקה והיתה כלי ביטוי. אמא שלי, תמיד שרה במקהלות וגם בתור ילדים לפינה השינה, ואבא שלי מאוד אהב מוסיקה. אני היחיד שלקח את זה כמה צעדים קדימה, אבל הבית היה מאוד מוסיקלי. המוסיקה עשתה לנו טוב ואיחדה בינינו", מספר וייס לערוץ 7.
לדבריו, "המטרה הכי חזקה לנו היא להיות יחד עם מסר מאוד ברור ולפעול בצורה כזו שאנחנו לוקחים את האחריות ולא מאשימים אף אחד. הכל תלוי בנו ואם לא נפעל למען עצמנו, קודם כל, אז אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו. רבים מאיתנו מרגישים שהופקרו, וזה לא משנה אם הדבר נכון או לא נכון, אלא שברור לנו שמשהו צריך להשתנות מהיסוד".