אבו מאזן וג'ו ביידן, ארכיון
אבו מאזן וג'ו ביידן, ארכיוןצילום: פלאש90

על רקע המאמצים של הממשל האמריקאי לקדם הקמתה של מדינה פלסטינית שוחחנו עם עו"ד יפעה סגל, מומחית למשפט בינלאומי, על המשמעות המשפטית והאחרת של מהלך שכזה.

במידה ויוחלט על הכרה חד צדדית במדינה פלסטינית, מה שיוביל לתמיכה מצידן של מדינות אירופה ומדינות אחרות במהלך, האם הדבר ישפיע על מעמדה של ישראל באיו"ש, ואולי גם על מעמדם של המתיישבים באזורים אלה?

"אני מבדילה בין הנושא המשפטי לנושא הפוליטי תודעתי", אומרת עו"ד סגל בפתח דבריה ומבהירה כי "מבחינה משפטית יש ארבע דרישות במשפט הבינלאומי להכרה במדינה כמדינה חדשה. הדרישות הן שטח מוגדר, שליטה אפקטיבית על השטח, אזרחים ואוכלוסיה ברורה ומוגדרת והכרה בינלאומית".

"הבעיה עם הפלסטינים הייתה מהיום הראשון ועד היום שיש להם את כל ארבע הבעיות האלה. הכרה אמריקאית אולי תפתור להם את הבעיה הרביעית, בעיית ההכרה, אבל לא יהיה ברור מה זה בכלל פלסטינים, הרי יש שלטון חמאס בעזה ושלטון רש"פ בחלקים מיהודה ושומרון, אז מי האוכלוסייה שלהם? על איזה שטח הם שולטים? איזו שליטה אפקטיבית יש להם, על מי ואיפה? כלומר שמבחינה משפטית הם לא עומדים בלפחות בשלושה מהקריטריונים המתחייבים, והם גם לא יעמדו בהם בשום תרחיש בעתיד הנראה לעין".

"חשוב לזכור שהייתה הכרה בינלאומית, כי מדינת פלסטינית הוכרה כמדינה משקיפה באו"ם לפני כעשור, ומדינות ברחבי העולם הכירו בה במנגנונים הזויים ומוזרים, כך שלא מדובר במשהו שלא ראינו ולא שמענו, ועדיין כל מי שעוסק בכך מבין שאין שום מדינה פלסטינית כי דה-פאקטו אין מדינה פלסטינית"

מאחר וכך, סבורה עו"ד סגל, כי הכרזה אמריקאית חד צדדית לא תשנה דבר בהיבט המשפטי, משום שהיא אינה משנה את המציאות בשטח, מציאות בה לא קיימת שליטה פלסטינית אפקטיבית על שטח מוגדר ואוכלוסייה מוגדרת. לעומת זאת "במישור הפוליטי והדיפלומטי, אם תגיע מציאות כזו ומדינות כאלה יציבו אולטימאטום שבו הן דורשות שמתאריך מסוים תהיה שליטה פלסטינית על שטח מסוים במתכונת כזו נהיה בבעיה לא ברמה המשפטית אלא ברמה הפוליטית והדיפלומטית, כי יש דברים שבחיים לא נרשה לעצמנו להיענות להם, בוודאי לא בנסיבות הנוכחיות".

"כל השיח הזה לא נועד להוביל לשום מקום אלא רק להיות עלה תאנה שנועד לאותת לתומכי קונספט של מדינה פלסטינית ולומר להם שהנה גם אנחנו רוצים בכך ומאיימים ומפעילים לחצים. גם ארה"ב וגם מדינות אחרות מבינות שאין שום מתכונת למדינה פלסטינית בשום עתיד נראה לעין. זה ברור לכולם", אומרת סגל ומפרטת כמה מהסיבות לקביעתה זו:

"יש כאן רשות פלסטינית שהיא מאוד חלשה שגם הם מודים בחולשתה. הרי כשארה"ב מדברת על החזרת הרש"פ לעזה היא מדברת על כל שהיא חלשה ושצריך לחזק אותה. הם מבינים שזו רשות חלשה ברמה של מי שאת האנשים שלה זרקו מהגגות, ובוודאי לא יקבלו אותם היום. כך קורה גם בשטחי A ו- B ביהודה ושומרון ואנחנו יודעים מה קורה בג'ין ובמקומות אחרים. ברור לכולם שאם לא נחזיק את הרש"פ במכונות החייאה ימיה ספורים. כל הסקרים ביהודה ושומרון מלמדים שמעל שמונים אחוז תומכים בחזרת חמאס להנהגה ביו"ש, לומר שגם כאן ברור שאם יתנו לרש"פ את ההנהגה ימיה ספורים".

עוד היא מזכירה כי "ברור שהשליטה האיראנית בחמאס ובקבוצות נוספות שמחרחרות רק הולכת וגדלה. גם למדינות מערביות ברור שאם יאפשרו זאת בתוך זמן לא רב היא תהפוך למדינת חסות איראנית כמו שקורה בלבנון, בעיראק, בסוריה ובחלקים גדולים מתימן". כל הנתונים האלה מתנקזים למסקנה אחת שברורה, להערכתה, גם לאמריקאים ולמדינות המערב, ולפיה לא ניתן לראות באופק קיומה של מדינה פלסטינית.

לשאלתנו אם העובדה שכל ההיגיון הבריא משום מה נעלם כמדובר בישראל, משיבה עו"ד סגל כי אכן לא טובת הישראלית מניעה את האמריקאים אלא העובדה שאינם רוצים לייצר מציאות שתהיה יותר מסובכת להם ולאינטרסים שלהם במזרח התיכון, ומשום כך הם נוקטים בצעדים המביעים רצון לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. לדבריה "משיחות קרובות עם אנשים קרובים לממשל וגם מהצהרות שלהם עצמם ברור שזה לא משהו שהם מתכונים לכפות עלינו".

עם כל זאת סבורה סגל כי לא נכון לזלזל באמירות האמריקאיות שאולי אינן בעלות תוקף משפטי, אך יש בהן כדי לגרום לישראל נזקים לא מבוטלים "כי זה מתפרש בעיני האויבים של ישראל כהחלשה של ישראל ושל הברית שלה עם ארה"ב. הם רואים בכך כשעון חול שפועל לרעת ישראל והלחימה בעזה ובוודאי בזירה הפוטנציאלית בצפון".

מול המגמות הללו, מדגישה סגל, הפעילות צריכה להיות לא רק של אנשי הדיפלומטיה הישראליים, אלא עבודה של כל אחד מאזרחי ישראל שיכול להשפיע על השיח וההסברה הישראליים. בהקשר זה היא מברכת על התגייסותם של אנשי שיווק והייטק למלחמת ההסברה והתודעה ש"ככל שנעמיק בכך הסיכוי שלנו לנצח ולהשפיע על עולמות התודעה הולך וגבר. לא צריך להשאיר את המאבק הזה רק לאנשי הדיפלומטיה ויחסי החוץ. זה מאבק שמתנהל בכל בית ואצל כל אחד שרוצה לראות את ישראל חזקה ומשגשגת שנים רבות קדימה".