
רס"ם במיל' אלירן יגר, בן 36 מתל אביב, לוחם בגדוד ההנדסה 8170 בחטיבת גבעתי, גויס ללחימה כבר ב-7 באוקטובר ונלחם עם חבריו לצוות עד שנפל בקרב בסוף השבוע שעבר.
אלמנתו, רעיה עדני, סיפרה עליו הבוקר (שלישי) בריאיון בכאן רשת ב': "לא חשבתי שהוא ימות. לא דיברנו על זה המון כי גם הוא לא חשב שהוא ימות, אני עוד מחכה שהוא ייכנס בדלת".
היא שיתפה בקושי העצום בשל האובדן. "אני לא יכולה לתאר במילים את העומק של הצער, אבל אני יודעת שאקום בסוף כי הוא השאיר לי שני ילדים הכי טובים שאפשר. אני צריכה להגשים להם הרבה חלומות שרצינו להגשים להם ביחד".
"בחודש האחרון אמרתי לו שהקושי המרכזי הוא הבדידות, שאין עם מי לחלוק את היום יום - אני לא מאמינה שזו בדידות שתלווה אותי עכשיו כל החיים. בתפעול הבית אני אסתדר, במובן מסוים אני מרגישה שבארבעת החודשים בהם היה במילואים הוא הכין אותי ללהיות לבד. אלירן היה המרכז של הבית, ההורה הדומיננטי - הוא לקח את הילדים לגן, עשה כביסות, שטף כלים", הוסיפה.
עדני תיארה את הקשר המיוחד בין אלירן לחברי הצוות שלו. "הוא היה מאוד מסור ללוחמים שאיתו ואמר שהם חברים לחיים. חשבו לשחרר את ההורים מוקדם אבל הוא לא הסכים ואמר שיצא מעזה כשכולם יוצאים, כי זה קשה לכולם. כל הזמן אמרתי לו לא להיות גיבור והוא אמר לי 'אל תדאגי אני שומר על עצמי', אבל הוא גם רצה שאדע שזה לא תלוי רק בו".
את יום הולדתו ציין אלירן יגר ארבעה ימים לאחר פרוץ המלחמה. "נסעתי אליו לש"ג ולבן שלנו, איתן, לא הרשיתי להגיע כי עוד היה מפחיד להסתובב בכבישי הדרום. הוא שלח אותי עם ציורים ועם הבובה שבתמונה ואמר - 'זה הקמע של אבא'. אלירן לא היה הולך לשום מקום בלי זה ולא נלחם בלי זה. עכשיו זה יהפוך לזיכרון בשביל איתן. הקמע לא הצליח לשמור עליו, אבל הוא היה איתו שם".